תא"מ 40506-01-17 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' סעאדיה ואח'

עניינה של התביעה שלפנייי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.07.16.

בדיון שהתקיים היום שמעתי את עדויות הנהגים, כמו גם עד מטעם התובעת שהיה ברכבה בעת התרחשות התאונה והוצגו לפניי ראיות מטעם הצדדים.

לאחר שמיעת העדים ועיון במכלול הראיות, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל.

מן העדויות כולן עולה בבירור, כי רכב הנתבעים, שהינו משאית כבדה, פגע ברכב התובעת מאחור. עוד עולה, כי בעת התאונה, נסעו כלי הרכב בירידה, באזור בכביש שבוצעו בו עבודות, וכי רכב התובעת היה ניידת עבודה שבו דלקו ארבעה אורות איתות. עדות נהגת התובעת נתמכת בעדות הנוסע שישב לידה בעת התאונה, וכן במיקומי הנזק. מנגד, עדות הנתבע 1 לפיה, רכב התובעת סטה לשול הימני ואז סטה בפתאומיות שמאלה אינה נתמכת כדבעי ואף אינה מתיישבת לגמרי עם הגרסה שנמסרה בהודעתו לחברת הביטוח, שכן בהודעה ובשרטוט שצורף לה נטען כי רכב התובעת ביצע פניה ימינה.

חובה היה על הנתבע 1, בהיותו נוהג על משאית, אשר עפ"י עדותו נושא משקל רב, בירידה, באזור עבודות בכביש, לנהוג בזהירות משנה, במהירות נמוכה ותוך שמירת מרחק בטוח שיאפשר לו לבלום את רכבו בכל עת שמתרחש אירוע בכביש המחייב בלימה. זו תמצית מהותה של חובת שמירת המרחק. יצויין, כי דברים אלו יפים, על אחת כמה וכמה שאין חולק שברכב התובעת דלקו אותו איתות, ולעניין זה אין כל נפקא מינה אם היו אלו 4 אורות איתות, או שניים המעידים על רצון לפנות שמאלה.

עוד יובהר, כי גם אם הייתה מתקבלת גרסת הנתבע 1, לפיה החל לעקוף את רכב התובעת, כאשר זיהה שהרכב סוטה לימין , הרי שנוכח נתוני הדרך ואופיו של הרכב בו הו נוהג, גם אז יהיה מקום להשית עליו את האחריות להתרחשות התאונה.

אשר על כן, התביעה מתקבלת, למעט בגין רכיב ימי עמידה שלא הוכח כנדרש.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 5,348 ₪ בצרוף אגרת משפט בסך 375 ₪. סכומים אלה יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪,  בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישאו הנתבעים, יחד ולחוד, בשכר העדים.