זועבי נ' מרעי ואח'

1.לפניי בקשת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מיום 28/12/17 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 13/07/14 (להלן: "פסק הדין").

יצוין כי התובענה כנגד הנתבעת 2 נמחקה מחמת חוסר מעש.

התובענה דנן, תביעה כספית נזיקית, אשר הועמדה על סך של 8,758 ₪ ובבסיסה תאונת דרכים שאירעה ביום 02/10/13 בה היו מעורבים , כך על פי התביעה, רכבי בעלי הדין.

2.ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.

3.במקרה שלפניי, טוען הנתבע כי כתב התביעה לא נמסר לו וכי רק במועד בו קיבל את פסק הדין עמד הוא על ההליך המשפטי דנן, עם זאת מנגד, לבקשה למתן פסק דין צורף אישר מסירה נושא תאריך 24/05/14 עליו צוין כי אמו של הנתבע היא שחתמה על האישור וכן צורף תצהיר מטעם המוסר.

טענות הנתבע באשר לאי קבלת כתב התביעה נטענו בעלמא, ללא תימוכין, כמו גם שלא נטען כי הנתבע לא התגורר במען בו בוצעה המסירה במועד הרלוונטי.

רואה אני אפוא במסירה שבוצעה מסירה כדין ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.