תא"מ 4043-01-13 נידם ואח' נ' סילברשטיין - מלמד ואח'

1.לפניי תובענה שטרית אשר ראשיתה בבקשה לביצוע שטר המשוך ע"י הנתבעת לטובת התובע בסך של 35,000 ₪ וזמן פרעונו ביום 5.7.12.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר, בעקבותיה התנהל הדיון כאן.

2.לשיטת הנתבעת, נמסרה ההמחאה ביחד עם המחאה נוספת על סך של 10,000 ₪ ביום 6.6.12. במועד זה, כך טענה, מסרה את ההמחאה נשוא התובענה לידיו של מר שי צוקרמן, מתווך מקרקעין, והתובע מסר המחאה משלו לידיו של מר צוקרמן בסך של 69,000 ₪. ההמחאה בסך של 10,000 ש"ח אשר נמסרה באותו מועד, נמסרה לידי התובע, ונועדה להסדיר חיובי חשמל ארנונה ומים ביחס לנכס שבבעלות הנתבעת.

ברקע הדברים הבהירה הנתבעת כי חתמה על הסכם להזמנת שרותי בניה מול התובע, ביחד עם מר מיכאל תשבי. הסכם זה נערך בד בבד עם עריכת הסכם אחר במסגרתו רכשה ממר תשבי חלק מזכויותיו ביחס לנכס המצוי ברחוב היין בזכרון-יעקב.

בהסכם שנערך בין הנתבעת ומר תשבי לבין התובע כאן הזמינו בעלי הקרקע שרותי בניה מאת התובע ונקבעו מועדים לביצוע ולוח תשלומים.

לשיטת הנתבעת, לא עמד התובע בלוח התשלומים ולא המציא טופס 4 המעיד על סיום הבניה בהתאם להסכמה שבין הצדדים, עד ליום מסירת ההמחאה. בנוסף טענה כי נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, לרבות בינה לבין מר תשבי, ועל כן הוסכם כי ההמחאה המגלמת את שיעור התשלום האחרון עפ"י ההסכם בידיו של מר צוקרמן, כאשר מנגד הפקיד הנתבע כאמור המחאה מטעמו המגלמת לכאורה את שיעור הפיצוי הצפוי אותו יהא עליו לשלם.

לטענת הנתבעת, מסירת השיק לידי התובע נעשתה בניגוד להוראות שנמסרו בידי הנאמן, מר צוקרמן, ובהתאמה לא חלה עליה חובה לשלם את סכום ההמחאה במועד פרעונה. בנוסף, טוענת הנתבעת כי זכאית היא לקיזוז הפיצוי המגיע לה מאת התובע עפ"י ההסכם, ולקיזוז 6,000 ₪ אותם שלשל לשיטתה התובע לכיסו, תחת שישלם באמצעותם את חיובי הארנונה אותם התחייב להסדיר באמצעות ההמחאה האחרת.

בנוסף טענה הנתבעת במסגרת ההתנגדות מטעמה, באופן כללי למדי, כי בינה לבין מר תשבי סכסוך כספי שלא הוסדר, ובינה לבין התובע כאן סכסוך כספי רחב היקף בגין הפרת התחייבויותיו עפ"י ההסכם, אלא שהטענות נטענו בעלמא במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות.

3.למען הסדר הטוב אבהיר כבר בפתחו של פסק דיני זה, כי בכל מקום שבו יתייחס ביהמ"ש למסירת החזקה אין כוונת הדברים למסירת חזקה במובן המשפטי של המילה, אלא לאיכלוס חלקה של הנתבעת ע"י הנתבעת או מי מטעמה.

זאת, הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת היתה בעלים של חלק מהנכס עוד בטרם תחילת עבודות הבניה ע"י התובע, וההסכם שבין הצדדים קובע כי לתובע אין זכות חזקה בנכס. השימוש במינוח "תפיסת חזקה" לא נועד אלא לנוחות הלשון בלבד.