תא"מ 40243-06-13

1.תיק זה נפתח בחודש 6/13 בהליך בסדר דין מקוצר ע"ס של 8,042 ₪ בגין עיקולים שהוטלו לטענתו של המבקש ע"י המשיבה כלפיו שלא כדין.

2.ביום 13.5.14 התנהל דיון והמבקש לא התייצב. כותרת ההליך נמחקה וההליך עבר לסדר דין מהיר.

3.נקבע דיון נוסף ליום 8.6.15.

4.המבקש הגיש עתה בקשה לתיקון כתב תביעה לסך של 161,675 ₪ שכולל, בין היתר, כספים שנמשכו לטענתו שלא כדין מחשבונו ע"י המשיבה.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה מטעם שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכן שהמבקש קיבל את יומו בפני בית המשפט.

6.לתגובת המבקש לתגובת המשיבה צורף תצהיר.

7.הלכה היא שעת נדרש בית משפט לבחון השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה יש לבחון שתי שאלות: הראשונה – האם כתב התביעה המתוקן מעמיד הפלוגתא האמיתית לדיון והשנייה – האם יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו (ר' לדוג' ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס (פורסם בנבו).

במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין יתר השיקולים, גם את התנהלות בעלי הדין והשלב בו מוגשת הבקשה. הלכה שהשתרשה הינה שבתי המשפט נוקטים בבקשות שכאלה בגישה ליברלית וברוחב לב (ר' לדוג' רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (פורסם בנבו).

כמו כן נקבע שאין להתעלם מחריגים בהם תיקון כתב התביעה יכול למנוע מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש – כדוג' טענת התיישנות.

8.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים סבורני שתיקון כתב התביעה יעמיד בפני בית המשפט את המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים. כמו כן, איני סבור שמדובר בשלב כה מתקדם בתיק אשר אינו מאפשר התיקון בשלב זה. יש ליתן למבקש את יומו בפני בית המשפט והאפשרות לשטוח בפני בית המשפט את מלוא טענותיו כלפי המשיבה.