תא"מ 40214-01-13 סטאס ואח' נ' בומקו ואח'

כללי

1.בפניי תביעה ותביעה-שכנגד בסדמ"ר, שעניינן הסכם לביצוע עבודות שיפוצים שנכרת בין הצדדים בספטמבר 2011. התובע הוא קבלן השיפוצים. הנתבעת היא מזמינת העבודה. הדירה נשוא העבודות נמצאת ברח' דקר 3/5 בלוד. ההסכם גובש בשפה הרוסית והוא מהווה רשימה של העבודות שנמסרו לתובע לביצוע (ר' נספח א' לכתב התביעה). ההסכם תורגם על ידי שני הצדדים לשפה העברית, וצורף לכתבי הטענות.

2.התובע טען בכתב התביעה כי הנתבעת נותרה חייבת לו כסף על חשבון התמורה החוזית. לדבריו, ביצע את העבודות לפי ההסכם, במלואן, ולפי פירוט בסך 25,080 ₪. בנוסף טען כי ביצע עבודות נוספות מעבר לסיכום החוזי ודרש 2,000 ₪ בגינן, לכן הוא זכאי לשיטתו לקבל בסך הכל 27,080 ₪. מתוך כך קיבל תשלומים בסכום כולל של 15,000 ₪, ועתר לחייב את הנתבעת ביתרה – 12,080 ₪ (קרן).

3.הנתבעת ביקשה להדוף את דרישות התשלום. לדבריה, התובע לא ביצע את מלוא העבודות, ומה שביצע - עשה באיחור ושלא בתוך הזמן החוזי המוסכם (14 ימי עבודה), וכן באיכות גרועה, ותוך הותרת ליקויים הטעונים תיקון (ר' בעיקר סעיפים 1, 2 ו-8 לכתב ההגנה).

4.הנתבעת הגישה כתב תביעה-שכנגד, בגדרו עתרה לחייב את התובע לשלם לה את סכום העלויות הנדרשות להשלמת השיפוצים, וזאת לפי דו"ח בדיקת שיפוצים של אינג' עמנואל גרודזנסקי מיום 9.10.11. הנתבעת טענה בכתב התביעה שכנגד כי התובע איחר בביצוע העבודות וכן טעה במידות של ארונות, התרשל בביצוע עבודתו וכי נאלצה למצוא אנשי מקצוע חלופיים. נדרש תשלום בסך 21,200 ₪ לפי הדו"ח הנ"ל, ובנוסף – 10,000 ₪ עבור עוגמת נפש. הנתבע הגיש כתב הגנה בתביעה שכנגד ובו טען כי עמד בכל הזמנים שסוכמו עימו, "ואם חל עיכוב כלשהו, העניין נעוץ בכך שהיו פועלים אחרים שעבדו בדירה על שיפוצים אחרים וללא קשר לנתבע שכנגד" (ס' 8 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). הנתבע שכנגד טען שהעבודה בוצעה במלואה ולשביעות רצונה המלא של המזמינה, וביקש לכן להדוף את התביעה הנגדית.

5.במישור הדיוני: מטעם התובע (הנתבע שכנגד) הצהיר הוא עצמו. מטעם הנתבעת (התובעת שכנגד) הצהירו היא עצמה וכן בן זוגה מר רומן בומקו. התובע נחקר על תצהירו. הנתבעת נחקרה על תצהירה. לאחר שמיעת החקירות הנגדיות והפסקה לעיון בפרוטוקול, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה. להלן אדון בתביעה ובתביעה שכנגד.

דיון והכרעה

6.בין הצדדים נקשר הסכם לביצוע עבודות שיפוצים -- כמפורט בתרגום מסמך ההתחייבות, נספח א' לכתב התביעה (ר' גם נספח א' לכתב התביעה שכנגד ואישור התרגום שם). לפי ההסכם, התובע התחייב לבצע עבודות שונות, ובתוכן שבירת קיר בחדר שירותים; הסרת קרמיקה; טיפול בדוש; סגירת דלת; עבודות אינסטלציה וקרמיקה. סכום ההזמנה הועמד על סך 25,080 ₪. התובע פירט שקיבל מקדמה בסך 5,000 ₪ ביום 5.9.11; סכום מזומן בסך 4,000 ₪ ביום 12.9.11, וסכום נוסף בסך 6,000 ₪ ביום 15.9.11. בסך הכל קיבל מהנתבעת 15,000 ₪.

7.התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום היתרה החוזית, וכן תשלום עבודות נוספות בסך 2,000 ₪, וטען כי ביצע את מלוא העבודות לשביעות רצון המזמינה.

8.עיינתי בעדות התובע, ואין בידי לקבל את תביעתו. הטעם לכך נעוץ בנימוקים כדלקמן:

א.ראשית, למקרא תשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית, עולה כי עבד בצורה לא מסודרת. לא ניתן להציל מפיו איזו עבודה ביצע ובאיזה תאריך ביצע אותה; מה עשה מתי; אילו חומרים רכש הוא עצמו ומה סופק לו על ידי המזמינה; מהן בדיוק העבודות הנוספות שהתבקש לבצע ומתי.

ב.כך, התובע הודה כי לא ערך כל רישום של העבודות וכי אינו מנהל יומן עבודה (ר' עדותו בפ' ע' 12 ש' 11-12). התובע נימק זאת בקושי לרשום כל פרט, וזאת נוכח האינטנסיביות של העבודה וריבוי הפרטים (וראו תשובתו: "זה אני צריך לרשום? אין לי רישום. זה לקוח צריך להביא מההתחלה שיהיה הכל" – פ' ע' 12 ש' 12). ואולם, גם אם חיי המעשה אינם מאפשרים רישום פרטני, הרי שראוי לקיים רישום כללי, מדי יום או שבוע עבודה, בדבר מועד העבודה ומהן הפעולות שבוצעו. בדרך זו ניתן לעקוב אחר התקדמות העבודה.

ג.העדר מעקב כלשהו מצד הקבלן הוביל לכך שלא ידע למסור פרטים בסיסיים בעניין ביצוע העבודה. כך למשל נשאל מתי עבד ומתי הגיעה הסחורה: "אתה אומר עבדת מיום כזה עד יום כזה, אז מתי לדעתך הגיעו הדברים?"; התובע השיב: "אין לי מושג. כי אני כבר כמעט סיימתי מה שהיא ביקשה ככה" (פ' ע' 7 ש' 14-15).

ד.שנית, התובע טען כי ביצע את מלוא העבודה נשוא ההסכם, ואולם בחקירתו הנגדית אישר כי לא חיבר ברז וסיפון (פ' ע' 12 ש' 11-6). יתכן שאלה הם פרטים קטנים, אך השמטתם מלמד על חוסר דיוק בעדות, ומטיל צל גם על הדיוק בביצוע העבודות.

ה.התובע טען כי הנתבעת "כל יום היא ביקשה לעשות משהו חדש שבכלל לא דיברנו עליו מההתחלה. אז עד היום האחרון שזרקו אותי מהעבודה, עוד לא סיימתי דברים מה שהיא ביקשה מקדימה לעשות" (פ' ע' 4 ש' 24-25). ואולם, אם אמנם התבקש לבצע בכל פעם עבודות נוספות – מדוע לא רשם את הדברים בתמצית במחברת או ביומן עבודה, על מנת לתעד מה מתבקש וכיצד הדברים מתומחרים?

ו.גם בהמשך עדותו חזר התובע וציין כי המזמינה דרשה שוב ושוב עבודות חדשות. למשל: "איך זה היה, אני אסביר. היא אומר ויטלי, תעשה קרמיקה במרפסת... אני עושה קרמיקה במרפסת. בשלב הזה אין כבר מה לעשות עם קרמיקה. אני אוהב סדר, אני לוקח כלים שאין צורך בינתיים כי צריך לחכות עד למטבח... פתאום בערב צלצול, ויטלי נאה יפה חבל על הזמן. תעשה קרמיקה גם מסביב מקדימה. אני אמרתי סליחה, למה אתם לא אמרתם מההתחלה" (פ' ע' 6 ש' 26-31). וכך הלאה, התובע פירט את דרישותיה המתחדשות של הנתבעת ביחס לעבודתו. לו רשם את הדברים, ואף בתמצית, ניתן היה לעקוב אחר מהלך העבודה. ללא רישום מסודר ביומן עבודה וכמקובל, לא ניתן לעקוב אחר רצף העבודה.

ז.ודוקו: הנטל מוטל על ספק העבודה לערוך רישום מסודר של העבודות שהוא מבצע ותאריכיהן.