תא"מ 40086-01-17 כהן נ' פיין

תביעה זו נולדה בבית המשפט לתביעות קטנות. בישיבה הראשונה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי התביעה אינה ראויה להתברר כתביעה קטנה והוריתי להעבירה לבית משפט השלום לפסים של סדר דין מהיר.

התובע ואשתו שכרו את שירתיו של הנתבע , אדריכל במקצועו, לצורך הכנת תוכניות והוצאת היתר לבית מגורים.

אין מחלוקת כי ההסכמות בין הצדדים קיבלו את ביטוין בחוזה בכתב מיום 3.3.2015 ,(להלן : "החוזה") שצורף כנספח א' 1 לכתב התביעה.

כמו כן, אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבע את מלוא התמורה החוזית טבין ותקלין בסך של 29,200 ₪ במעמד חתימת ההסכם.

לטענת התובע, בעיצומן של הפעולות להוצאת ההיתר, דרש הנתבע ממנו לשלם לו תוספת של אלפי שקלים בגין תיקונים שנדרשו על ידי הועדה ואשר לא היו לטענת הנתבע צפויים מראש בעת כריתת החוזה. התובע לא הסכים לדרישה זו מאחר שלטענתו הנתבע לא זכאי לקבל ממנו כל תשלום נוסף שהרי דרישות הועדה לטענת התובע כלולות החוזה. נוכח עמדתו זו של התובע, סירב הנתבע להמשיך את העבודה והתובע נאלץ לפנות למתכנן אחר וביקש מהנתבע להחזיר לו את מלוא הסכום ששילם לו. ברם, הנתבע היה מוכן להחזיר חלק יחסי ובה בשעה לאסור על התובע לעשות כל שימוש בתוכניות אותן ערך הנתבע עד לאותו שלב ואשר בגינן מבקש הנתבע כאמור להשאיר בידיו חלק יחסי. לכך לא היה התובע מוכן להסכים. הוא פנה לאדריכל אחר שעשה את כל העובדה מחדש תוך הימנעות משימוש בתוכניות של הנתבע. מכאן התביעה לפיצוי בגין מלוא הסכום.

הנתבע אישר בכתב ההגנה כי המחלוקת נוצרה עקב דרישת תשלום בגין שינויים שלטענתו אינם כלולים בחוזה אך לא טרח לציין בכתב ההגנה את מהותם של השינויים ועל שום מה אין לראותם ככלולים בחוזה. ( כתב ההגנה מופיע כנ/1 בתיקיית מוצגים מאחר שהוגש במהלך הדיון).

מיד אעיר כי אף שהמסכת העובדתית פשוטה והמחלוקת נקודתית , התובע הגיש כתב תביעה ארוך ביותר ומתיש באופן חריג ולא שגרתי שבו אין הבחנה בין טפל ועיקר. כתב התביעה מחזיק כ 70 סעיפים שכל סעיף הוא פסקה שלמה עשויה ממספר שורות . מדובר בעשרה עמודים צפופים של הרצאת פרטים שחלקם הגדול חזרה על אותם דברים פעם אחר פעם וחלקם לא רלוונטי. ביחד עם נספחיו, מחזיק כתב התביעה 127 דפים. מאידך כתב ההגנה הוא מספר שורות עמוד אחד בלבד.

בישיבה שהתקיימה בבית המשפט לתביעת קטנות לא הצלחתי להבין מעדויות הצדדים אם התיקונים שנדרשו הם בגדר תיקונים שאדריכל סביר היה צריך לצפותם מראש או שמא מדובר בתיקונים חריגים שאינם ניתנים לצפייה. זו הסיבה שבגללה ראיתי להעביר את התובענה לסדר דין רגיל. בעשותי כך , סברתי גם שכאשר תצהיר עדותו הרשאית של התובע ינוסח על ידי כותב יודע משפט, כי אז התצהיר יהיה ברור יותר וקולע והרבה יותר קצר.