תא"מ 39979-06-13 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שילוק,תא"מ 50770-06-13 שילוק נ' צדוק ואח'

1.תביעה ותביעה נגדית לתשלום נזקי רכבים שארעו בתאונה מיום 20.1.13, בה היו מעורבים רכב מסוג טנדר נהוג ע"י מר שילוק אברהם (התובע בתיק 50770-06-13) ורכב מסוג סובארו נהוג ע"י מר אלעד צדוק (עד התביעה בתיק 39979-06-13).

נהג הסובארו, מר צדוק, העיד כי עת נהג ברכב כשכיוון נסיעתו ישר לפנים, הבחין ברכב הטנדר כשהוא עומד בחציו בתוך מפרץ חניה קיים מצד ימין של הכביש ובחציו בתוך נתיב הנסיעה, ולכן החליט לעוקפו על מנת להמשיך בנסיעתו. אלא, שלפתע, ללא כל התראה מוקדמת, לרבות לא איתות, פנה רכב הטנדר שמאלה והתנגש בו.

נהג הטנדר, מר שילוק, העיד כי נהג ברכב כשכיוון נסיעתו ישר לפנים (בכיוון נסיעה זהה לזה של מר צדוק) וכשהגיע לקראת צומת שהיה במקום האט את מהירות נסיעתו (לכדי 20 קמ"ש לערך) ופתאום הרגיש רכב שעוקף אותו ופוגע בו.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ולאחר ששמעתי עדויות הנהגים ועדותו של העד הנייטרלי מר אסנפר דני, וכן לנוכח כלל הראיות שבאו בפני הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף גרסתו של מר צדוק לאירוע נשוא התובענה, משהורם הנטל ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי להוכחת גרסתו.

תחילה אתייחס לטענת ב"כ מר שילוק באשר לפירוט הגרסה שנעשה רק מהלך שמיעת העדויות, כאשר לטענתו במסגרת הגרסה הראשונית לא אוזכרה הטענה כי מר שילוק עמד בחניה ומתוך עמדה זו יצא שמאלה אל רכב הסובארו ופגע בו.

העד מר אסנפר העיד בפני בעדות ברורה, קולחת ואשר לא נמצאו בה פירכות, כי נהג הטנדר היה בעצירה במפרץ חניה המצוי בצד ימין של הכביש (על עצם קיומו של מפרץ החניה אין מחלוקת, כפי שהעיד מר שילוק), ומשנשאל מדוע לא ציין עובדה זו לכתחילה השיב כי כפי הנראה לא נשאל על כך. לבד מכך, העד העיד באופן ברור כי אינו מכיר את מי מהצדדים, אין לו כל עניין בתוצאות ההליך וכי ראה בבירור את התרחשות התאונה שכן עמד בעצמו עם רכבו במפרץ החניה כשרכב הטנדר נמצא לפניו ובטווח ראייתו המלא. עדות זו לא נסתרה, למצער ע"י הצגת תמונות מקום האירוע שיהא בהן כדי לשלול אפשרות צפייה מלאה כאמור באירוע שהתרחש לנגד עיניו של העד.

יוזכר, כי התיק נקבע לשמיעת ראיות תוך שהצדדים פטורים מהגשת תצהירי עדות ראשית, ולפיכך הפעם הראשונה והיחידה בה נחקר נהג הסובארו באשר לגרסתו הינה במסגרת ישיבת ההוכחות. מר צדוק העיד בפני בעדות בהירה וקוהרנטית והסביר כי לא היתה בינו לבין המבטחת כל פגישה מחוץ לדיונים שהתקיימו וכי אף שיכול ולא פירט בדבר תחילה, אין בכך כדי לשנות את פני הדברים.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי המדובר בשינוי גרסה או סטייה ממנה, הן לנוכח טיב ההליך, במסגרתו נחקרים העדים גם בעדות ראשית רק בישיבת ההוכחות, הן מאחר ואין בדברים כדי להוות שינוי מהגרסה הבסיסית הראשונית (העד עמד על גרסתו כי המדובר אכן בעקיפה, והדברים מתיישבים) והן לנוכח עדותו הברורה והבלתי משתמעת לשני פנים של העד מר אסנפר התומכת תמיכה מלאה בגרסתו של מר צדוק.

3.מלבד עדותו של מר צדוק, אשר מצאתי לתת בה אמון, הן עדותו של מר שילוק והן הראיות החיצוניות הקיימות תומכות בגרסת נהג הסובארו.