תא"מ 3996-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' רובן ואח'

1.לפניי תביעה שיבוב בסדר דין מהיר בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 02.10.2014, בין כלי רכב, מ"ר 82-672-76 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 37-000-56 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית, כאשר בעוד רכבה נוסע כדין, לאחר שהשתלב בנתיב הנסיעה ונסע עשרות מטרים, פגעה בו המשאית אשר הגיחה מאחוריו במהירות.

מנגד, טוענים הנתבעים בכתב הגנתם כי התאונה ארעה ברשלנותו של נהג רכב התובעת. לטענת הנתבעים, בעוד המשאית נוסעת בנתיבה כדין בכביש העתיד להתמזג, הגיח לפתע רכב התובעת מימינה, מנתיב נסיעה שהסתיים ובשל ניסיון השתלבות כושל לנתיב נסיעתה של המשאית, ארעה התאונה.

למעשה, המחלוקת היא בשאלת האחריות לקרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן: