תא"מ 39865-02-12 הקר נ' זוהר

לפניי תביעה שטרית שעילתה בשלוש המחאות בסכום כולל של 10,600 ₪, אשר חוללו מחמת ביטולן על ידי הנתבעת.

לטענת הנתבעת, הזמינה עבודות שיפוץ מאחד, אלעד הקר (להלן: "אלעד"), ומסרה לו שיקים חתומים על החלק, אלא שפנקס השיקים שממנו נמשכו השיקים אבד, ועל כן ביטלה את השיקים שהיו בפנקס. עוד טוענת הנתבעת, כי אלעד לא ביצע את העבודות שהתחייב לבצע כלל, ואת העבודות הספורות שביצע, ביצע ברמה ירודה. על כן טוענת הנתבעת לכישלון תמורה מלא, השולל את זכותו של התובע להיפרע את השיקים.

זאת ועוד. לטענת הנתבעת, לא התקשרה עם התובע, כי אם עם אלעד, ועל כן אין יריבות בינה ובין התובע. הנתבעת טוענת, כי מאחר שחתימתו של התובע מופיע בסוף שרשרת ההיסבים, הרי שהוא קיבל לידיו את השיקים לאחר שחוללו, ועל כן אין הוא יכול ליהנות ממעמד של אוחז כשורה, והוא חשוף לטענת כישלון התמורה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר ששבתי ועיינתי בחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

ראשית, לטענת זהותו של נותן השירות – התובע או אלעד – נחה דעתי כי אילן אליעזר הקר ואלעד הקר – חד המה. בעדותו לפניי העיד התובע כי:

"שמי הוא אילן הקר אליעזר, אבל כולם מכירים אותי בשם אלעד אליעזר. כי אלעד זה קיצור של אליעזר..." (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 31 – 32).

לא הובאה כל ראיה מצד הנתבעת היכולה להפריך טענה זו של התובע, והטענה כי במסגרת מערכת יחסים אישית ביניהם הציג עצמו כ"אילן" ומסר כי אדם אחר, "אלעד" יבצע את העבודות – אין בה כדי לשנות מקביעתי זו.

אין מחלוקת כי התובע אוחז בשטר – ואף הנתבעת מודה בכך. מתקיימים בתובע שני יסודות האחיזה – הן ההחזקה הפיזית, והן המעמד כנסב (וראו סעיף 5 לתצהיר הנתבעת התומך בהתנגדותה). על פי סעיף 29 (א) לפקודת השטרות, "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". על כן, הנטל על הנתבעת להראות כי לא קיבלה תמורה בגין השטר.

הנתבעת כשלה בניסיון זה. ראשית, הנתבעת עצמה העידה לפניי, כי לאחר שביטלה את השיקים שבפנקס, "פניתי לאלעד שיבוא להחליף אותם, הוא לא הגיע." (עמ' 9 ש' 1). מכאן, שכאשר בוטלו השיקים נושא הליך זה, לא סברה הנתבעת כי התובע אינו זכאי לקבל את תמורת השיקים.

גם הטענה לכישלון תמורה מלא אינה מתקבלת. המדובר היה בעסקה לביצוע שיפוץ. הנתבעת לא צירפה כל הסכם המפרט את היקף העבודה שיש לבצע, ולא צירפה כל חוות דעת עצמאית שיש בה כדי להעיד, איזה חלק של העבודה בוצע ואיזה חלק לא בוצע. כל שצורף היו תמונות של נכס, שלטענת הנתבעת – מעיד על העבודות שלא בוצעו.