תא"מ 39666-09-13 ביידון נ' שבאנה

1.הורתו של ההליך שלפניי בבקשה לביצוע שטר בגין שיק ע"ס 3,500 ₪ למועד פירעון 1.8.11 משוך על ידי הנתבע לפקודת התובע שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים ביום 7.9.11 במסגרת תיק הוצל"פ 03-22570-11-9. התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועדים הוגשו ביום 15.9.13 והתקבלו בהחלטת בית משפט שנתנה תוקף להסכמת הצדדים ביום 22.12.13. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

2. אליבא דתובע, כעולה מתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו, השיק ניתן בתמורה לרכישת שני חלקי חילוף לאוטובוס בדמות צינורות למערכת מיזוג באוטובוס הנתבע כאשר צינור אחד מבין השניים הוחזר בטענה לפגם במוצר. התובע מכחיש טענה זו וטוען, כי עסקינן בצינור מקורי העומד בתקן וכי העולה מדברי הנתבע לאחר בירור שערך כי פעולת הצינור נשתבשה כתוצאה מאי ציות להוראות השימוש של הצינור באופן שהוחדר גז לא תקני ולא מתאים לסוג הצינור. יצויין, כי התובע לא צירף אסמכתאות לגבי סוג וטיב הצינור ואף לא את הוראות השימוש ותנאי האחריות, אלא במסמך מאוחר שצורף לתיק.

3.הנתבע טען מנגד בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו, כי רכש מהתובע חלק חילוף בדמות צינור עבור מזגן לאוטובוס בתמורה לסך של 3,500 ₪. לאחר התקנת הצינור, ומשהחל האוטובוס בנסיעה של מס' קילומטרים, הצינור התפוצץ. אבי הנתבע, מר רמאדן שבאנה, ביקש לבטל את העסקה ולהשיב לתובע את הצינור בשל פגם חמור במוצר. תחילה סירב התובע לקבל על עצמו את האחריות לקרות הכשל, אך בהמשך נאות לקבלו וזאת לאחר שהתברר, כי עסקינן בצינור שאינו מקורי. כן התחייב התובע, לטענתו, להשיב לנתבע את ההמחאה שניתנה בגין רכישת הצינור. חרף התחייבות זו, התברר לנתבע כי ההמחאה הוצגה לפירעון ולאחר מכן, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. יצויין, כי הנתבע לא המציא אסמכתאות התומכות בטענותיו לפגם במוצר, בתיקון האוטובוס וכו'.

4.בישיבה מקדמית שהתקיימה במעמד הצדדים ביום 2.11.14 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה, ימונה מומחה לבחינת המחלוקת. כן הסכימו הצדדים, כי הדבר יהווה הסכם בוררות לכל דבר ועניין. דא עקא, כי הצדדים זנחו הסכמה דיונית זו והתיק נקבע לשמיעת ראיות. ימים ספורים עובר לישיבת ההוכחות, הגיש התובע לתיק הודעה בדבר הגשת ראיה נוספת לתיק בדמות אישור מטעם חברת אפל ובניו בע"מ, יבואן המוצר, ממנו עולה, כי עסקינן בצינור מדגם J2064B20 מתוצרת חברת SEL. לאחר בדיקת הצינור באופן חיצוני בלבד לא נמצאו בצינור פגיעות חיצוניות, הצינור הגיע לאחר שהקצוות נחתכו או נתלשו וכתוצאה מכך, לא מצאו בחברה כל טעם להעביר לבדיקה אצל היצרן בחו"ל, הצינור לפי בדיקה ויזואלית בלבד נראה תקין. עוד צויין במסמך הנ"ל, כי הצינור מיועד לשימוש בגז פראון A134 בלבד. כמו כן, מנהל חברת אפל ובניו בע"מ, מר משה אפל, מסר, כי אין ביכולתו לקבוע מה הייתה הבעיה וחיווה דעתו, כי ככל הנראה הבעיה לא קשורה בתקינותו של הצינור.

5.בדיון ישיבת הוכחות שהתקיים בפניי ביום 23.2.15 במעמד הצדדים, שבו הצדדים על גירסאותיהם וטענותיהם. התובע נחקר אודות נסיבות תשלום השיק נשוא הליך זה. בחקירתו מסר, כי מר משה אפל עורך המסמך שהוגש לבית המשפט ביום 9.2.15 הינו הספק שסיפק לתובע את המוצר. התובע הצביע על כך שכתוצאה משימוש בגז לא תקין ככל הנראה נוצר פגם בצינור וציין, כי ניתן לראות שצינור פגום אם "נהיה לו חורים בתוך הצינורות מהגז שהוא השתמש, אני מכרתי לו את הצינור, הוא השקיע הרבה כסף על שני הצינורות, אמרתי לו שישים גז מקורי" וכן, ציין, כי "אם תשים גז אתה תראה שיש חורים. החורים נהיו מהגז שהוא השתמש. רואים ושומעים רעש של אויר".

הנתבע נחקר על גירסתו העובדתית כפי שהועלתה בתצהיר עדות ראשית שנערך על ידו. בחקירתו הנגדית אישר הנתבע, כי בתצהירו לא מסר פרטים באשר לנסיבות התקנת הצינור באוטובוס הנתבע וכי הצינור הותקן באוטובוס שבבעלותו על ידי מוסך העוסק במיזוג אויר בשם אבו סנינה. כמו כן, הנתבע הודה, כי לא צירף קבלה או אסמכתא בקשר להתקנת הצינור ולהחלפתו בצינור אחר תחתיו. עוד מסר הנתבע, כי לאחר כשלושה ימים החזיר את הצינורות לחנות התובע. לשיטתו, מבחינה חיצונית של הצינור לא ניתן לראות כי הינו פגום וכי רק לאחר השימוש בו מבחינים בליקויים. בפניי נחקר אף אביו של הנתבע, מר שבאנה רמאדן. בחקירתו הנגדית מסר העד, כי אבו סנינה משתמש רק בגז מסוג 134A. לשאלה כיצד הינו יודע עובדה זו מסר, כי "אני עובד איתו יותר מ-25 שנה. הוא יודע שאני קונה אורגינל, הוא לא יעבוד עליי". לטענתו, אבו סנינה ערך בדיקה ומצא כי הצינור לקוי. ברי כי בעניין זה עדותו של אביו של הנתבע הינה בבחינת עדות סברה ואין ליתן לה כל משקל.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובעדויות הצדדים בתצהיריהם ובפניי ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקיי:

6.1למעשה עסקינן בתביעה שהוגשה בעילה שטרית, כאשר נטענה מנגד טענת כישלון תמורה חלקי, בלתי קצוב, שנסובה סביב איכות המוצר ותקינותו. טענה, שאינה מהווה טענת הגנה כנגד עילה שטרית. הנתבע לא הניח תשתית ראייתית ראויה, שיש בה כדי לתמוך בטענתו. הואיל ועסקינן בעניין שבמומחיות היה על הנתבע להמציא חוות דעת מומחה בעניין.

6.2יתרה מכך, אף על פי הילכת צמח (ראה: דנ"א 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי ואח', פורסם בנבו) אף מן הפן החוזי נדמה כי הנתבע לא הוכיח טענותיו. ככלל, מבחינת העילה השיטרית-חוזית, כאשר המוכר מספק חלק מהסחורה או סחורה שאינה מתאימה למקובל או למוסכם בין הצדדים והרוכש, מושך השיק, מודיע על ביטול החוזה בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) הדבר ייחשב ככישלון תמורה מלא שהינה טענת הגנה טובה נגד שטר [ ראה: 3961/01, דוליב השקעות בע"מ נ' כדורי, תק-של 2002 (3) 1176; בש"א (ת"א) 178984/05, ריימונד דורון נ' גודלטק טכנולוגיות בע"מ, תק-מח 2006 (3), 5324 (2006); ע"א 2057/00, ט.ה. בד שיווק בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו)].