דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' דומיקאר בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה לפיצוי נזקי אוטובוס התובעת (מטרונית) בגין תאונה מיום 21.11.2014, בה מעורב רכב הנתבעת 1 ובגדרה נתבע הנזק הישיר של האוטובוס על פי חו"ד שמאי, שכר טרחת השמאי וימי השבתת האוטובוס לצרכי תיקון.

בין המעורבים בתאונה מתנהלים הליכים מקבילים נוספים בקשר לאותה תאונה (תא"מ 31443-08-15 בבית המשפט השלום בראשון לציון בה נתבעות נזקי רכב הנתבעות בתאונה ו-תא"מ 5529-05-15 בבית המשפט באשקלון בה נתבעות נזקי אוטובוס נוסף שהיה מעורב בתאונה).

2.מדובר בתאונה שאירעה בצומת מרומזר ברח' ז'בוטינסקי-אבא הלל ברמת גן (להלן: "הצומת"), עת שכל צד טוען כי רכבו נכנס לצומת בחסות אור ירוק ברמזור וכי רכב הצד האחר נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור וגרם לתאונה.

לטענת התובעת בכתב התביעה, עת שאוטובוס התובעת הוסע בנתיב הימני, נהג האוטובוס האט מהירות נסיעתו לקראת עצירה בצומת. תוך כדי נסיעה, התחלף מופע האור ברמזור לירוק ונהג האוטובוס החל לחצות את הצומת. לפתע הגיח מימין, מרח' אבא הלל, רכב הנתבעת אשר לא ציית להוראות הרמזור בכיוון נסיעתו וחצה את הצומת במהירות באור אדום. נהג האוטובוס בלם בלימת חירום, אולם רכב התובעת שהמשיך בנסיעה פגע באוטובוס התובעת, המשיך בנסיעתו ופגע באוטובוס נוסף של חברת קווים שנסע משמאל לאוטובוס התובעת.

לטענת הנתבעות בכתב ההגנה, התאונה התרחשה עת שרכב הנתבעות החל בנסיעה במופע אור ירוק, תוך שהוא חוצה את הצומת בזהירות ופונה שמאלה, לפתע הגיח אוטובוס התובעת במהירות ובחוסר זהירות במופע אור אדום, התפרץ לצומת לא פנויה ופגע בחלקו האחורי של רכב הנתבעות. כתוצאה מהמכה רכב הנתבעות הסתחרר, נהדף על ידי אוטובוס התובעת על אוטובוס נוסף והחל לעלות באש.

3.בתיק העידו הנהגים המעורבים וכן נהג אוטובוס "קווים" שהוסע משמאל לאוטובוס התובעת. תיק המשטרה הוגש בהסכמת הצדדים (מסומן ת/1), הוצגו טפסי הדיווח של הנהגים (ת/2, נ/1), תמונות זירת התאונה בסמוך לאחר התרחשותה ותמונות הנזק בכלי הרכב (ת/3).

באי כוח הצדדים סיכמו בעל פה את עיקר טענותיהם, ואני נדרשת להכרעה.

דיון והכרעה 

4.אין מחלוקת כי רכב התובעת חצה את הצומת בכיוון נסיעה ישר ואילו רכב הנתבעת חצה את הצומת ופנה שמאלה לכיוון נסיעת רכב התובעת. אין גם מחלקת, על פי חוות דעת בוחן המשטרה שמערכת הרמזורים בצומת הייתה תקינה. גדר המחלוקת הוא בשאלה מי מכלי הרכב החל בחציית הצומת כשמופע אור אדום בכיוון נסיעתו.

בחנתי את העדויות ואת הראיות, ובכלל זה את דיווחי הנהגים המעורבים, את תיק המשטרה והתמונות שהוצגו ואת מוקדי הנזק בכלי הרכב. נתתי דעתי לטענות באי כוח הצדדים בסכומיהם ועל יסוד כל אלה, הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעות, אולם לקבוע אשם תורם על נהג אוטובוס התובעת בשיעור של 15%. אבהיר טעמיי;

5.על יסוד החומר שלפניי ראיתי לקבל את גרסת נהג אוטובוס התובעת ולהעדיפה על פני גרסת נהג רכב הנתבעות, ולקבוע, כמסקנה מסתברת, כי אוטובוס התובעת החל בחציית הצומת כשמופע אור ירוק בכיוון נסיעתו, ולפיכך להטיל על נהג רכב הנתבעת את האחריות להתרחשות התאונה.

נהג התובעת העיד שאוטובוס התובעת הוסע בנתיב תחבורה הציבורית הימני מבין ארבעה נתיבים, כשהיה במרחק של 20-30 מטר מהצומת הבחין במופע אור רמזור בכיוון נסיעתו והחל לגלוש עם האוטובוס לכיוון הצומת בנסיעה איטית ששני כלי רכב לפניו. אז התחלף מופע הרמזור בכיוון נסיעתו לירוק, כלי הרכב שלפני האוטובוס עברו את הצומת והאוטובוס האיץ, חצה את הצומת ופגע בחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת שהגיע בנסיעה רציפה מימין, לא עצר בקו העצירה והמשיך בנסיעה בצומת. בהמשך, רכב הנתבעות פגע באוטובוס נוסף של "קווים", שנסע במקביל לאוטובוס התובעת, בחלקו הקדמי של רכב הנתבעות וסובב אותו (עמ' 1 שו' 12-21, 27, עמ' 2 שו' 15-21).

גרסה זו של נהג האוטובוס הייתה אחידה בעדותו ובמשטרה וכן בטופס הדיווח על נסיבות התאונה (ת/2) והיא נתמכת בעדותו של נהג אוטובוס "קווים", אוטובוס נוסף שהוסע משמאל לאוטובוס התובעת.

6.נהג אוטובוס "קווים", שעל פי עדותם של נהג אוטובוס התובעת ונהג "קווים", נסע משמאל ובמקביל לאוטובוס התובעת, חזר בעדותו על גרסת נהג אוטובוס התובעת והבהיר, אף הוא, כי 50 מטר לערך לפני הצומת, כשנסע משמאל לאוטובוס התובעת ובמקביל לו התחלף מופע הרמזור בצומת לירוק, כלי רכב שהיו לפניו חצו את הצומת והוא המשיך בנסיעה וראה את אוטובוס התובעת פוגע ברכב הנתבעות, הרכב הסתחרר, הוא בלם אולם פגע ברכב הנתבעות (עמ' 3 שו' 24-30). כשנשאל נהג "קווים" מתי בפעם האחרונה ראה את הרמזור ירוק, השיב: "שחציתי את הצומת וגם שהייתי באמצע הצומת שפגעתי בו ראיתי שהוא ירוק" (עמ' 4 שו' 20). נהג "קווים" חזר על אותה גרסה במשטרה (ת/1). עדותו של נהג קווים הייתה קוהרנטית ואחידה לגרסתו במשטרה, ואני נותנת בה אמון. אוטובוס קווים הוסע משמאל לאוטובוס התובעת ובמקביל לו. על פי חוות דעת בוחן התנועה בתיק המשטרה אוטובוס התובעת ואוטובוס "קווים" נסעו באותה מהירות (45.8 קמ"ש), ועדותו הברורה והמפורשת של נהג קווים כי אוטובוס קווים חצה את הצומת במופע אור ירוק, לאחר כלי שחצו לפניו את הצומת, תומכת בקבלת גרסת נהג התובעת ובמסקנה המסתברת כי אוטובוס התובעת חצה את הצומת במופע אור ירוק.

6.זאת ועוד, בהתאם לדו"ח פעולה מס' 2-003-0263 של בוחן תאונות משטרת ישראל שהגיע לזירת התאונה סמוך לאחר התרחשותה, טענו נהג אוטובוס התובעת ונהג אוטובוס "קווים" בזירת התאונה שחצו את הצומת במופע אור ירוק. מנגד, נהג רכב הנתבעות לא טען בפני בוחן התאונות סמוך לאחר התאונה כי חצה את הצומת במופע אור אדום, כשלדבריו, על פי דו"ח הפעולה, "מה שהוא זוכר שנכנס לצומת ואינו זוכר מעבר לכך". למעשה, לראשונה טוען נהג הנתבעות שחצה את הצומת במופע אור ירוק רק בחקירתו השנייה במשטרה ביום 23.11.2014, יומיים לאחר התאונה, לאחר שביקש לדחות את מועד חקירתו עד שייוועץ בעו"ד.

מופע האור ברמזור בכיוון נסיעת רכב הנתבעות הוא נתון מהותי, וקשה לקבל שפרט חשוב זה לא יוזכר על ידי נהג הנתבעות בעת שמסר את גרסתו האוטנטית לשוטר בזירת התאונה. הסברו של נהג הנתבעות בחקירתו "לא זכרתי הרבה דברים" (עמ' 6 שו' 5) אינו מקובל עלי. ביתר שאת כאשר בטופס הדיווח למבטחי רכב הנתבעות (נ/1), ימים מספר לאחר התאונה, שוב אין בגרסת נהג הנתבעות טענה שרכב הנתבעות חצה את הצומת במופע רמזור ירוק או כי אוטובוס התובעת חצה במופע אור אדום. גם בהקשר זה אינני מקבלת את תשובתו של נהג הנתבעות כשנשאל לחסר זה "לא שאלו אותי. זה היה פירוט טכני בלבד" (עמ' 6 שו' 21). התנהגות זו של נהג הנתבעות אינה סבירה בעיניי, ותומכת, אף היא בהעדפת גרסת נהג התובעת.

7.מקום התרחשות התאונה תומך במסקנה כי רכב הנתבעות נכנס לצומת לא פנויה. שלושת הנהגים סימנו את מקום התרחשות התאונה בתרשים זירת התאונה שבתיק המשטרה בתוך הצומת בנתיב הנסיעה של רכב הנתבעות. מיקום זה הוא לאחר שאוטובוס התובעת חצה שני נתיבי נסיעה מימין לצומת עד להגעתו לנתיב רכב הנתבעות (כך גם אישר נהג הנתבעות עמ' 7 שו' 3) ואילו רכב הנתבעות נמצא במרחק קצר מקו העצירה מהנתיב אליו הגיע לצומת, שלדברי נהג הנתבעות בעדותו היה 6-7 מטרים (עמ' 6 שו' 27). מיקום זה מלמד על כניסת רכב הנתבעות לצומת לא פנויה, לאחר שאוטובוס התובעת חצה למעלה ממחציתה.

8.לדברי נהג רכב הנתבעות הוא הבחין באוטובוס התובעת רק לאחר שעבר את קו העצירה לפני הכניסה לצומת (עמ' 6 שו' 29). עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של נהג רכב הנתבעות כי מדובר בצומת רחב עם שדה ראייה פתוח (עמ' 6 שו' 28). רכב התובעת הוא אוטובוס באורך של 22 מטר (ראו עדות נהג האוטובוס שלא נסתרה עמ' 2 שו' 26). אוטובוס התובעת חצה, בטרם הגיעו לנתיב נסיעת רכב הנתבעות בצומת, שני נתיבי נסיעה ולא סביר שנהג הנתבעות לא הבחין באוטובוס בטרם כניסתו לצומת, לפני קו העצירה. כשנשאל נהג הנתבעות כיצד לא ראה את האוטובוס קודם אם שדה הראייה פתוח, תשובתו: "מה זאת אומרת, היה לי ירוק נסעתי לכיוון הנסיעה שלי" (עמ' 7 שו' 5) פועלת לחובתו ותומכת במסקנה כי נהג הנתבעות לא מילא את חובת הזהירות המוטלת עליו בעת חציית צומת.

נהג הנתבעות הוסיף ואישר בעדותו כי היה בנסיעה רציפה כשחצה את הצומת ובמהירות של 50 קמ"ש (עמ' 5 שו' 26-27). אוטובוס התובעת מוסע בנתיב הימני עובר למעלה ממחצית הצומת. במקום לעצור ולא להיכנס לצומת, רכב הנתבעות נכנס לצומת לא פנויה וכשמבחין באוטובוס התובעת הוא אף אינו בולם אלא מאיץ את המהירות (עמ' 5 שו' 23) ותורם בכך לפגיעה הנוספת של אוטובוס קווים ברכב הנתבעות.