תא"מ 39604-08-15 אלנקוה נ' נחום ואח'

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 16.3.2015 ברחוב תלפיות ברמת-גן.

רכב התובעת, שהיה נהוג בידי בעלה של התובעת, עו"ד אסף אלנקווה (להלן: "אלנקווה"), פנה ימינה לרחוב תלפיות, והמתין להתפנות של חניה. לטענת אלנקווה, רכבה של הנתבעת נכנס לחניה, ומיד יצא ממנה בנסיעה מהירה לאחור, שאז פגע ברכב התובעת, הדף אותו לאחור ונסע מן המקום.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, ושמעתי את העדויות, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל. עדותו של אלנקווה הייתה ברורה, וגובתה גם בעדותו של עד נוסף, מר גלעד קרמר. מר קרמר העיד, כי כאשר הבחין ברכב הפוגע, מיהר לרשום את מספר הרכב. עדותו של קרמר הייתה רציפה, מהימנה – ותאמה את עדותו של אלנקווה.

לכך מצטרפת העובדה, שהנתבעת 1 הודתה בהודעתה לחברת הביטוח כי הייתה במקום האירוע עם רכבה – אם כי הכחישה פגיעה כלשהי ברכב אחר. עדותה של הנתבעת 1 לפניי כללה אי-התאמות לטענות שהועלו בהודעתה לחברת הביטוח, והסתכמה בהכחשה מוחלטת.

עוד ניתן לומר, שבשונה מטענות הנתבעות, על רכבה של הנתבעת 1 ניתן למצוא סימני שפשוף ומכות בחלקו האחורי, כך שלא ניתן לומר בוודאות שמדובר ברכב שמעולם לא עבר תאונה משום סוג שהוא – כטענת הנתבעות. אמת היא, שגם רכב התובעת לא היה "חדש מהניילונים", ואף בו היו שפשופים וחבלות, אולם אלה לא היו בחלקו הקדמי, שנפגע מן המכה. לאור האמור, ומשקבעתי שהנתבעת 1 אחראית לתאונה, יש לחייבה בנזקה של התובעת.

אשר להיקף הנזק – הנתבעות לא הציגו חוות דעת נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת, ולא סתרו את האמור בה. הן אף לא ביקשו לחקור את השמאי על חוות דעתו. די בכך כדי להביא לקבלת ממצאי השמאי.

לעניין ההוצאות הנלוות – על פי רוב, אינני סבור כי יש מקום לפסוק הוצאות בגין ביטול זמן או הוצאות נסיעה, ודאי מקום שאלה לא הוכחו. אולם לאור העובדה שהנתבעת לא מסרה את פרטיה, אלא עזבה את המקום, וחייבה בכך את התובעת לנקוט הליכים לאיתורה, לרבות על דרך של הגשת תלונה למשטרת ישראל (וזאת גם אם אניח, לזכותה של הנתבעת 1, שלא הייתה ערה לכך שפגעה ברכב התובעת) – אני סבור שיש מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה.

הפועל היוצא הוא שהתביעה מתקבלת במלואה, ואני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה בסך 14,817 ₪. כמו כן יישאו הנתבעות באגרת בית המשפט בסך 378 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.

מאחר שהתובעת לא שילמה את אגרת המחצית השנייה במועד, תישא התובעת ברכיב זה – ותעשה כן בתוך 14 ימים מהיום, שאם לא כן – יועבר החוב לגבייה במרכז לגביית קנסות.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.