תא"מ 39549-06-12 תורג'מן נ' בר-טל

לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום דמי תיווך בגין מתן שירותי תיווך למכירת דירה.

לטענת הנתבעת, היתה לתובעת בלעדיות לשיווק הנכס עד ליום 1.2.12, וסמוך למועד זה הודיעה לתובעת כי אינה מעוניינת בשירותיה. עוד נטען, כי התובעת לא היתה הגורם היעיל להתקשרות בעסקה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1.התובעת עוסקת בייעוץ ותיווך נדל"ן, ובעלת רישיון מטעם משרד המשפטים לעסוק בתיווך.

הנתבעת היתה בעלת זכויות בדירת מגורים בעיר מודיעין (להלן: "הדירה").

2.התובעת שכרה את הדירה של הנתבעת מיום 1.8.10 ועד ליום 31.7.11.

ביום 1.9.11 נחתם הסכם שכירות נוסף בין הצדדים למשך חמישה חודשים עד ליום 1.2.12. (להלן: "הסכם השכירות"). בסופו של יום פינתה התובעת את הדירה באמצע חודש מרץ 2012.

3.ביום 1.9.11 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת, הסכם להזמנת שירותי תיווך לצורך מכירת הדירה. (להלן: "הסכם התיווך"). בהסכם מופיעה בסעיף ההערות המילה "בלעדיות".

על פי הסכם התיווך, במידה והתובעת תצליח למכור את הדירה של הנתבעת, תהיה זכאית לשכר טרחה בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

4.תקופת הבלעדיות הוגבלה בטופס "הזמנת שירותי תיווך בלעדיים למכירת ו/או השכרת נכס במקרקעין" לתקופה מיום 1.9.11 עד ליום 1.2.12. (להלן: "הסכם הבלעדיות").

5.ביום 6.2.12, לאחר שהסתיימה תקופת הבלעדיות, חתמה התובעת עם גלית ומזל המפעילות עסק לשירותי תיווך בשם "דן נכסים", על הסכם התקשרות לשיתוף פעולה בין מתווכים במקרקעין. (להלן: "הסכם שיתוף הפעולה").