עליאן נ' רא'גי

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ע"ס של 11,204 ₪ בגין תאונת דרכים מיום 22/7/13.

כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 29/3/16, אין מחלוקת כי הנתבע פגע ברכבו של התובע מאחור, בעת שאשת התובע נהגה ברכב, ועמדה ברמזור. לטענת הנתבע, לא נגרמו לרכב התובע נזקים בעקבות התאונה .

איש מהנהגים לא צילם את הרכב לאחר התאונה.

הנתבע מכחיש את הנזק שנגרם לרכבו של התובע, וכן את הנזק שהוערך על ידי השמאי מטעם התובע. כמו כן נטען כי פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד מועד בדיקת הרכב ותיקונו, יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק.

התובע, ביום 29/3/16 והנהגת, ביום 4/7/16, הסבירו את הסיבה בגינה לא תוקן הרכב מיד עם קרות התאונה בכך כי הנתבע הבטיח כי ידאג לתיקון הרכב, ורק לאחר שהתייאשו לנסות ולגרום לו לממש את הבטחתו, פנו לשמאי ותיקנו את הרכב.

יצוין כי בתה של הנהגת, שהייתה קטינה בעת התאונה, ואשת הנתבע, שהיו שתיהן ברכבים בעת התאונה, לא הגיעו לשם מסירת עדות. מטעם הצדדים נחקרו השמאים מכל צד.

בסוף החקירות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, והתייחסו , בין היתר, גם לקבילות חוות הדעת שצרף כל צד.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן ללא פירוט וללא הנמקה כולל אפשרות דחיה או קבלה מלאה של התביעה, בדרך הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים, לאחר ששמעתי את הצדדים שהופיעו בדיון לפני, ושקלתי את כל טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 6,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8/2/14. כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את אגרת בית המשפט בסך של 380 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27/4/14 .