תא"מ 39494-10-14 תמנון שווק מערכות התראה ומיגון בע"מ נ' קיה צפון - אילן נחימוב בע"מ ואח'

בעניין: בקשה למחיקת התביעה על הסף

1.ביום 29/10/14 הגישה התובעת נגד קאיה ישראל (טלקאר) (להלן: "הנתבעת") ונגד המבקשת, תביעה בסדר דין מהיר על סך 32,405 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת לאחר שרכשה רכבים מהנתבעת, הסבה אותם לגז באמצעות המבקשת ונגרמו להם תקלות אשר תוקנו בעלות של 22,405 ₪. יתרת סכום התביעה היא פיצוי גלובלי על סך 10,000 ₪ בגין שכירת רכבים חלופיים לכל אורך המשא ומתן בין הצדדים במסגרתו הטילו הנתבעות את האחריות האחת על השנייה.

2.לכתב התביעה צורפו תצהיר של מנכ"ל התובעת, מכתב ב"כ התובעת לנתבעת מיום 21/7/14, מכתב ב"כ הנתבעת מיום 19/8/14 וחשבוניות בנוגע לעלות תיקון התקלות בשני הרכבים של התובעת.

3.ביום 14/12/14 הוגשה בקשת המבקשת למחיקת התביעה על הסף. נטען כי המבקשת הופתעה לקבל את התביעה שכן מבט חטוף בכתב התביעה מלמד כי הטענות מופנות כנגד הנתבעת. נטען כי אין הסבר בכתב התביעה מהי עילת התביעה כנגד המבקשת. נטען כי למרות שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר, התובעת לא צירפה חוות דעת מומחה לפיה יש קשר סיבתי בין הנזק הנטען והמוכחש לבין המבקשת. עוד נטען כי לא צורף כל מסמך המלמד כי הרכבים שנטען כי ניזוקו שייכים לתובעת. נטען כי משרד התחבורה הוציא הוראה ביום 15/5/06 לפיה יבואן רכב רשאי להסיר אחריות מרכב שהותקנה בו מערכת הסבה להנעה בגז רק אם הוכיח שנגרם נזק לרכב כתוצאה מהתקנה לקויה של המערכת. נטען כי במקרה שלפנינו מערכות ההנעה בגז הותקנו בהתאם לנוהלי משרד התחבורה כפי שעולה מבדיקות מוסד הטכניון שנערכו ברכבים נשוא התביעה. עוד נטען כי התובעת עצמה טוענת שתקלה זהה ברכב אחר טופלה ותוקנה על חשבון הנתבעת.

4.ביום 1/1/15 הוגשה תגובת התובעת. נטען כי התביעה הוגשה כנגד שתי הנתבעות כיוון שכל אחת מהן טוענת כי הנתבעת האחרת אחראית לתקלה ולכן אינה מוכנה לפצותו. הסעד העיקרי שהתבקש בתביעה הוא להחליט מי מהנתבעות נושאת באחריות לפצות את התובעת. באשר לטענה לפיה רכב אחר תוקן על ידי הנתבעת, טוען ב"כ התובעת כי יש ממש בטענה זו , אבל בשל סירובה של הנתבעת לפצות והטלת האחריות על המבקשת, אין מנוס אלא לצרף לתביעה גם את המבקשת כדי שבית המשפט יחליט מי אחראי לנזקיה של התובעת. נטען כי טענות המבקשת לפיה פעלה כדין , מקומן להתברר בשלב ההוכחות.

5.ביום 18/1/15 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת התובעת. נטען כי התובעת אינה יכולה להגיש תביעה כי אין מישהו שישלם את הנזק. נטען כי התובעת לא הוכיחה בכתב התביעה כי הנזק לרכבים נובע ממערכת הנעה בגז המותקנת בהם. נטען כי אם התובעת טוענת כי יש בעיית אחריות לנזק, היה עליה להגיש תביעה בסדר דין רגיל. נטען כי כיוון שהתובעת הגישה תביעה בסדר דין מהיר, טענת המבקשת לפיה אינה אחראית לנזק יכולה להתברר גם במסגרת הבקשה למחיקה על הסף.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. התביעה תימחק על הסף רק כאשר ברור לבית המשפט כי גם אם כל הטענות המועלות בכתב התביעה תימצאנה נכונות, התביעה כנגד המבקשת תידחה. במקרה דנן, על פי החומר המצוי בתיק, הנתבעות מטילות זו על זו את האחריות לנזק שהתובעת טוענת כי נגרם לרכבים שבבעלותה. השאלה האם מדובר ברכבים המצוים בבעלות התובעת אמורה להתברר בשלב שמיעת הראיות. כך גם השאלה האם המבקשת פעלה בהתאם להוראות משרד התחבורה והתקנת מערכת ההנעה בגז, כפי שעולה לכאורה מהמסמכים אותה צירפה המבקשת לבקשה למחיקת התביעה על הסף. כך גם השאלה האם הנתבעת פעלה כדין כאשר בנוגע לרכבים נשוא התביעה, נהגה אחרת מאופן התנהלותה לגבי רכב אחר, בו פעלה הנתבעת לתיקון התקלה על חשבונה.

7.כיוון שהתובעת לא צירפה לכתב התביעה מסמכים רלבנטיים להוכחת תביעתה, שאמורים להיות ברשותה ויש לצרפם לתביעה בסדר דין מהיר, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות לחובת המבקשת במסגרת החלטה זו.

8.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף ומורה למבקשת להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 26/2/15.