תא"מ 39452-09-13 נביעות-טבע הגליל בע"מ נ' בלוקה

בפני מונחת בקשה לביטול פסק-דין, אשר ניתן כנגד הנתבע, לאחר שלא התייצב לדיון בהתנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.

 טענות הצדדים

לטענת הנתבע, הוא מעולם לא קיבל זימון למועד הדיון. לטענתו, רק לאחר שקיבל ביום 9.7.14 מכתב מהפיקוח על הבנקים והחל לברר מדוע הוטלה עליו הגבלה, נודע לו על החלטת בית המשפט מיום 23.3.14.

כן התייחס הנתבע לטענת ההגנה מטעמו וטען, כי תיאם מול התובעת מספר מועדים לאיסוף המכשיר, ברם נציגיה של התובעת לא הגיעו לאסוף את המכשיר.

מנגד, לטענת התובעת, הנתבע ידע על קיומו של תיק ההוצל"פ ואף הגיש התנגדות ולכן ברי כי ידע על קיומו של התיק. יתר על כן, טוענת התובעת, הנתבע זומן לדיון בהתאם לכתובת שהנתבע מסר בעצמו בהתנגדות מטעמו – זוהי אותה הכתובת אשר מסר הנתבע בבקשה לביטול פסק-דין, כך שהנתבע ידע על ההליכים שמתקיימים נגדו ואף זומן כדין לדיון.

דיון והכרעה

1. בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 נקבע כי:

   "201. ביטול החלטה על פי צד אחד -

   ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

2. בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה.