תא"מ 39420-11-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 25.2.2016 ברח' הרכבת בתל אביב. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 4,887 ₪, בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי שני כלי הרכב נעו ברח' הרכבת והמשיכו ישר בצומת הרכבת-בגין, רכב הנתבעת משמאל לרכב התובעת. שניהם גם ניסו להיכנס לאותו נתיב שמאלי (בחלק הכביש שלאחר הצומת), אלא שפינותיהם הקדמיות (השמאלית ברכב התובעת והימנית ברכב הנתבעת) נפגשו. כל אחד מייחס למשנהו סטיה לעבר רכבו-שלו.

4.המחלוקת האמיתית שבין הנהגים, כך מתברר, היא האם במועד התאונה היו 5 הנתיבים בכביש מחולקים 3 ישר ו-2 שמאלה, או 4 ישר ו-1 שמאלה. הרקע לכך הוא, ששניהם מסכימים, שרכב התובעת הגיע בנתיב השלישי משמאל, ורכב הנתבעת בשני משמאל. נהג התובעת סבור, שהנתיב שלשמאלו מיועד לפניה שמאלה (והוא הימני משנים כאלה), ועל כן אסור היה לנהגת הנתבעת להמשיך ישר ולהשתלב בהמשך הנתיב "שלו", ואילו נהגת הנתבעת סבורה, שהנתיב עליו נסעה מיועד אף הוא לנסיעה ישר, ועל כן אסור היה לנהג התובעת לעבור שמאלה, אל המשך הנתיב "שלה".

5.הוצגו תמונות הצומת משני מועדים: באתר "Google Maps", ממועד המוקדם בכשנה ליום התאונה (שם אכן 2 נתיבים מיועדים לפניה שמאלה), ובצילום עדכני, ממועד המאוחר כשנה וחצי ליום התאונה (שם רק נתיב אחד מיועד לפניה שמאלה). לא הוצגה תמונה נכונה ליום התאונה, ואין מחלוקת כי באותה עת היו עבודות הרכבת התחתית בתל-אביב בעיצומן, כולל באותו צומת.

6.נטל הראיה הוא על התובעת, ולא מצאתי סיבה להעדיף את עדות נהגה בעניין זה; אולם אף למעלה מכך, בפועל, במחלוקת זו אני מעדיף את עדותה של נהגת הנתבעת, שמלבד היותה נחרצת, נשענה גם על נסיונה היומיומי בצומת, ואף מתיישבת טוב יותר עם עצם נסיעתה ישר מאותו נתיב; על פני עדותו של נהג התובעת, שלא נסע בפועל על אותו נתיב, ואכן יתכן כי סבר שהוא על הנתיב השמאלי ביותר המאפשר נסיעה ישר, בלא שתהיה לו סיבה קונקרטית ופוזיטיבית לוודא עובדה זו, בהינתן העבודות בכביש.

7.אעיר, כי אילו עסקינן בתביעת נזקי רכב הנתבעת – היה מקום לייחס אשם תורם לנהגת הנתבעת, בשל כך שהיתה אמורה לצפות כניסה של כלי רכב מימינה לנתיבה, ולהיערך לכך, אולם שעה שמדובר בנזקי רכב התובעת, דומה שדין התביעה להידחות.

8.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת את שכר העדה מטעמה, בסך 300 ₪. לבד מכך, אין צו להוצאות.