תא"מ 39401-04-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו סניני ואח'

בפני תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 76-017-70 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 12.7.2015 בה מעורב רכב מספר רישוי 56-515-31 (להלן: "משאית הנתבעים"). בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת, מבטחת הרכב, שילמה בגין נזקיו בתוספת שכר טרחת שמאי.

אין מחלוקת כי אירעה תאונה בין כלי הרכב. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

לגרסת התובעת בכתב התביעה רכב התובעת פנה ימינה בצומת "קוקה קולה" לכיוון העיר בני ברק, כאשר נתיב הפנייה ימינה מתפצל לשני נתיבים. מיד לאחר הפנייה רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי כשמשאית הנתבעים מאחוריו. בשלב מסוים משאית הנתבעים חצתה את קו ההפרדה הרציף לנתיב הנגדי ולפתע שבה לנתיב הנסיעה בו הוסע רכב התובעת ופגעה ברכב התובעת.

לגרסת הנתבעים מנגד בכתב ההגנה, התאונה מתרחשת כאשר משאית הנתבעים בנסיעה בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים בכניסה לעיר בני ברק בצומת קוקה קולה המיועד לפנייה שמאלה בלבד ורכב התובעת מקביל למשאית בנתיב הנסיעה הימני, המיועד לנסיעה ימינה ולכיוון ישר. כאשר אור הרמזור בכיוון נסיעת משאית הנתבעים היה ירוק והמשאית הייתה בנסיעה, ואילו בנתיב נסיעת רכב התובעת מימין מופע הרמזור היה אדום, רכב התובעת סטה שמאלה לנתיב נסיעת המשאית ופגע בגלגל האחורי ימני של המשאית.

בתיק העידו נהגת רכב התובעת ונהג המשאית. כן העיד בעלה של נהגת רכב התובעת שהגיע לזירת התאונה לאחר התרחשותה. הוגשו טפסי ההודעה של הנהגים המעורבים, תמונות הנזק ברכב התובעת ותמונות זירת התאונה ואני נדרשת להכרעה, אשר כמצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תנומק באופן תמציתי.

דיון והכרעה

על התובעת, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע. נטל הראייה משמעו הוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעה - היינו הוכחת האירוע, האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לתובעת כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע. נטל זה נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598). היינו, על התובעת להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימות גרסתם לתאונה סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבעים (כדי 51%). מקום בו הם לא יעמדו בנטל זה ובמקרים בהם קיים "ספק שקול", כך שכפות המאזניים מעויינות ולא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, תידחה התביעה (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז- מפעל תחבורה בע"מ (5.5.2013)).

בחנתי את העדויות ואת הראיות, שקלתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים ועל יסוד החומר שעמד בפניי, אקדים ואומר, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את גרסתה לתאונה.

אליבא שני הנהגים, לאחר הפנייה ימינה בצומת "קוקה קולה" לכיוון העיר בני ברק, נתיב הפנייה ימינה מתרחב לשני נתיבים והתאונה מתרחשת בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים אלה.

לא השתכנעתי לקבל את גרסת נהגת רכב התובעת לאופן קרות התאונה. גרסת נהגת רכב התובעת לא הייתה אחידה בעדותה ובגרסה שנמסרה בטופס ההודעה (ת/1), עדותה של נהגת רכב התובעת הייתה מהוססת ומהורהרת בעניינים מהותיים, ולא התרשמתי לחיוב ממנה, בעוד שהשתכנעתי מכנות ואחידות גרסת נהג משאית הנתבעים (הנתבע 1).