תא"מ 39388-07-16 אזולאי נ' חוסיין ואח'

בפני תביעה שהגיש התובע בגין נזקי רכוש לרכבו אשר אירעו בתאונה מיום 27/4/16 בה פגע רכב הנתבעים ברכב התובע מאחור.

התובע העמיד נזקיו בכתב התביעה בסך כולל של 8,257 ₪, מתוכם נזק ישיר בסך 5,090 ₪, שכ"ט שמאי בסך 667 ₪ ונזקים נוספים בסך 2,500 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי שולם לתובע סך של 5,757 המהווים את מלוא הפיצוי אשר נגרם לתובע בתאונה, כאשר אין חולק כי התשלום בוצע לאחר הגשת התביעה.

כמו כן, טענו הנתבעים כי התובע הכשיל את בירור טענותיו עובר להגשת התביעה ולפיכך לא הושגה פשרה עוד בטרם הבאת המחלוקת לבית המשפט. נטען כי התובע נמנע מהגשת דרישה מוקדמת או העברת מסמכים רלוונטיים ולא אפשר בדיקת טענותיו, לרבות תשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת.

הישיבה המקדמית נקבעה ליום 6/2/17 ואולם הצדדים, בהודעה מוסכמת, ביקשו לבטל את הישיבה ולסכם טענותיהם בכתב, באשר המחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלת ההוצאות בלבד. הנתבעת ביקשה כי פסה"ד יהיה מנומק ולא בדרך הפשרה.

ייאמר כי לכתב התביעה צורפה העתק דרישה מאת התובע לחברת הביטוח שלמה לתשלום נזקיו (להלן : "הדרישה"), כאשר התביעה הוגשה לבית המשפט בחודש 7/16.

התובע בסיכומיו טוען כי הדרישה נשלחה ביום 2/6/16 וכאשר לאחר למעלה מ – 30 יום לא התקבלה תשובה, הוגשה התביעה. נטען כי רק לאחר הגשת התביעה פנתה שלמה חברה לביטוח בע"מ לתובע והודיעה כי למעשה הרכב היה מבוטח בחברת הראל, או אז תוקן כתב התביעה בהתאם וזאת ביום 15/8/16.

התובע טוען כי המידע השגוי ביחס למבטחת הרכב נמסר לו מהנתבע ועם בירור העניין תיקן את כתב התביעה. נטען כי אין מקום למנוע מהתובע לממש זכותו לפניה לערכאות. כן נטען כי ביטוח אחריות כולל בחובו גם הוצאות משפט סבירות וכי התובע פעל בעניין זה בתום לב.