תא"מ 39341-11-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ארבל ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.04.2014, בין כלי רכב, מ"ר 19-407-68 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 91-344-01 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג האוטובוס, שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהייתה מבולבלת מאוד, סותרת את גרסתה הקודמת, ובלתי עקבית.

ניכר מעדותה של נהגת רכב התובעת, כי היא משנה את גרסתה לגבי נסיבות התאונה. בעוד שבטופס ההודעה על התאונה (ת/1) תיארה כי בזמן נסיעתה בנתיב הימיני אוטובוס סטה ימינה ופגע בה, בעדותה בבית המשפט מתארת כי הסטייה ימינה של האוטובוס ארעה בזמן עמידתה עם רכבה ברמזור אדום בנתיב הימיני.

זאת ועוד, נהגת רכב התובעת מודה בחקירתה הנגדית כי היא התכוונה לפנות מיד לאחר הפנייה ימינה בצומת, שמאלה, דבר המעלה את הסבירות כי רכב התובעת הוא שסטה שמאלה בזמן נסיעה, על מנת להשתלב בנתיב השמאלי ביותר, ועל מנת לפנות שמאלה לאחר הצומת.