שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' מלש ואח'

האם בעלים של רכב זכאי להיפרע נזקי רכבו מחברת ביטוח שביטחה צד שלישי שניסה להימלט מהמשטרה וגרם לתאונה תוך כדי כך? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

1.         התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים והייתה במועדים הרלבנטיים לתובענה הבעלים של רכב מס' רישוי X; הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים לתביעה הנהג ו/או המחזיק ברכב מס' רישוי X; הנתבעת 2 היא חברת ביטוח אשר ביטחה במועדים הרלוונטיים את רכבו של הנתבע בביטוח לכיסוי נזקי צד שלישי ו/או מקיף.

ביום 06/10/16, עת חנה רכב התובעת בחניה מוסדרת ברח' X שבכפר סבא, פגע רכב הנתבע ברכב התובעת. מעוצמת הפגיעה הוכרז רכב התובעת כ"אובדן להלכה" ואף נפגעו 2 רכבים נוספים. לתובעת נגרמו נזקים העולים כדי הסך של 51,261 ₪: ערך הרכב בקיזוז שרידים בסך 48,371 ₪, דמי שמאות בסך 690 ₪, גרירה בסך 200 ₪ והפרשי ריבית והצמדה מיום התאונה.

2.         לטענת התובעת, הנתבע נהג בקלות ראש ובמהירות מופרזת, לא ציית לכללי התעבורה וסטה אל עבר רכבה תוך התעלמות ממנו. הנתבע אינו חולק על אחריותו לקרות התאונה ולנזקי התובעת.

הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה כנגדה בשל העדר כיסוי ביטוחי. מהנסיבות עולה, לשיטתה, כי הנתבע ניסה להימלט מהמשטרה שביקשה ממנו לעצור והוא סירב לכך, נהג בפראות ופגע בשלושה רכבים. מקום בו התאונה היא תוצאה של מרדף משטרתי יש להחיל, לטעמה, את החריג הקבוע בסעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 הפוטר את המבטחת מתשלום תגמולים לאירוע אשר נגרם במתכוון או בנסיבות בהן האירוע הביטוחי היה בעל סבירות גבוהה להתרחשות.

הנתבעת מדגישה, כי הנתבע נהג לאחר ששתה אלכוהול, ואף אם לא הגיע לסף האלכוהול האוסר נהיגה, שאין בידה להוכיח משסירב הנתבע לערוך בדיקה, ניסה להימלט מהמשטרה בדיוק מהטעם הזה וגרם לתאונה.

3.            הנתבע, במענה לכך, טוען כי הנתבעת מתנערת מאחריותה כמבטחת רכבו. לטענתו, מעולם לא ניסה לברוח מהמשטרה וכראיה מעולם לא הואשם בהימלטות ממרדף משטרתי, להבדיל מהפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, אירועים שהתרחשו לאחר התאונה. לטענתו, נהג במהירות של 25 קמ"ש, לא היה שיכור ("זה לא אומר שהייתי שיכור אם שתיתי בירה 5 שעות לפני כן בבוקר", עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 32) ולא התבקש לעשות בדיקת רמת אלכוהול (ינשוף). ברגע ששמע את כרוז ניידת המשטרה, איבד שליטה מהבהלה שאחזה בו ופגע ברכבים שחנו. מוסיף הנתבע כי נסיונו לצאת מהרכב לא מחזק את טענת הנתבעת שניסה להימלט מהמשטרה, משנסיונו לצאת מהרכב נבע מכך שהרכב העלה עשן בעוד הוא פחד לשלומו ("...האוטו התחיל להעלות עשן, מהלחץ שלי ניסיתי לצאת והשוטר עצמו דחף אותי והשאיר אותי, חששתי שיעלה אש שם, והריח גם מסריח, הייתי חסר אונים שם", עמ' 3 לפרוטוקול שורות 11-13). בעקבות הלחץ שחש לאחר התאונה התנהג בצורה לא מקובלת עליה הועמד לדין ושילם את חובו במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו. יחד עם כך, האירוע שבעטיו הועמד לדין התרחש לאחר קרות התאונה, התאונה לא ארעה במתכוון ולא התנהל מרדף משטרתי.

דיון

4.שתי שאלות דרושת הכרעה במסגרת פסק הדין, האחת - האם הוכח במאזן ההסתברויות כי הנתבע אכן ניסה להימלט מהמשטרה; השנייה, ככל שכן - האם חברת הביטוח שביטחה את הנהג הפוגע פטורה מתשלום הנזק משיש להסיר את הכיסוי הביטוחי.

5.אשר לשאלה הראשונה, שוכנעתי, במאזן ההסתברויות, כי הנתבע אכן ניסה להימלט מהמשטרה, וזאת במנותק מהשאלה האם התקיים מרדף משטרתי כהגדרתו בדין נוכח העדר הידיעה האם ניידת המשטרה הפעילה סירנה ואורות כחולים. עדותו של הנתבע לא הייתה אמינה עליי, בלשון המעטה. בהתאם לדו"ח הפעולה של מר נח חיימסון, מנהל יחידת האכיפה העירונית של עיריית כפר סבא, הנתבע נהג ברכב מסוג מאזדה ברחוב תל חי שבכפר סבא. מר חיימסון יחד עם הקצין אריאל ישראלוב הבחינו בנהיגתו החריגה של הנתבע שבלם עם רכבו מספר פעמים בפתאומיות ללא כל סיבה או הפרעה. לפיכך, נכנסו לרכבם והחלו לנהוג בעקבות הנתבע, שסמוך לאחר מכן רכבו של הנתבע עלה בחציו על המדרכה ופגע ברכב התובעת שחנה במקום.

6.מהודעתו של הנתבע במשטרה, שניתנה ביום 09/10/16 - טרם התייעץ עם עו"ד - אישר הנתבע כי הבחין בניידת המשטרה שמאחוריו, שמע את כרוז המשטרה לעברו אך בחר שלא לעצור: "קלטתי שיש ניידת משטרה נוסעת אחרי ונבהלתי מהניידת לא יודע למה נבהלתי הניידת צפרה לי עם הסירנה ולא עצרתי השוטר אמר לי ברמקול "עצור משטרה" לא עצרתי..." (עמ' 2 להודעה, שורות 10 ואילך). במהלך עדותו זו ממשיך הנתבע ומודה כי לא עצר את רכבו חרף כך שהשוטרים כרזו לו ומוסיף כי הוא נבהל מהכריזה (שורות 27-28). מצאתי ליתן משקל רב לגרסה הראשונית של הנתבע, שניתנה סמוך לאחר האירוע באופן ספונטני על פני העדות המאוחרת שניתנה לפניי בבית המשפט. עדותו שלפניי שונתה באופן מהותי, ולשיטתי אינה משקפת את המציאות.