תא"מ 3913-04 (1982) בע"מ נ' פקר

מבוא:

1.הורתו של ההליך שלפניי בבקשה לביצוע שלושה שיקים ( האחד, שיק ע"ס 9,712 ₪ משוך על ידי הנתבעת לטובת מאן דהו בשפה הערבית למועד פירעון 22.9.00; השני, שיק ע"ס 9,000 ₪ משוך על ידי הנתבעת לטובת מאן דהו בשפה הערבית למועד פירעון 5.9.00; השלישי, שיק ע"ס 15,000 ₪ משוך על ידי הנתבעת כאשר שם הנפרע הינו קורץ דוד למועד פרעון 12.2.00) שהוגשו מטעם התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים במסגרת תיק 03-18188-03-2.

2.הנתבעת הגישה התנגדות ביום 21.9.03 אשר נדונה במסגרת דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם מיום 9.2.04 והתקבלה בהחלטת בית המשפט בו ביום. התיק הועבר להידון בסדר דין מהיר ונקבע מועד לישיבה מקדמית ביום 2.6.04. לישיבה זו לא התייצבה הנתבעת ומשכך, ניתן פסק דין בהיעדר התייצבותה לדיון. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין ואולם הבקשה נמחקה מחוסר מעש. ביום 22.9.14 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין. נוכח היעדר תגובת התובעת הבקשות התקבלו בהחלטת בית המשפט מיום 11.11.14.

3.נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

4.התובעת הינה הבעלים של יקבי ציון. הנתבעת הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, אשתו של מר פבל פקר (להלן: "פבל") שסחר בענבים ובין היתר, סיפק ענבים ליקבי ציון. לטענת התובעת, בשנת 2000 התקשרו היא ופבל בעסקה, לפיה, התחייב פבל לספק לתובעת 900 טון ענבים והתובעת שילמה לפבל את התמורה מראש. דא עקא, כי בפועל, סיפק פבל רק כשליש מכמות הענבים שהתחייב לספק. עוד לטענת התובעת, כנגד יתרת הסחורה שלא סופקה, מסר פבל שלוש המחאות: האחת ע"ס 9,712 ₪ (להלן: "ההמחאה הראשונה", השנייה ע"ס 9,000 ₪ (להלן: "ההמחאה השנייה") והשלישית ע"ס 15,000 ₪ (להלן: "ההמחאה השלישית"). שתי ההמחאות הראשונות נקרעו וחוברו באופן שגוי והוצגו כך לבית המשפט. ההמחאה השלישית, ע"ס 15,000 ₪ נראית תקינה ושלמה על פי מראיה. בתחילה הוגשו העתקי ההמחאות בלבד וביום 6.12.15, לאחר שסיכם את טענותיו, הגיש ב"כ התובעת לביהמ"ש את ההמחאות המקוריות.

6.אין מחלוקת, כי לאחר שנת 2000 נעלמו עקבותיו של פבל. לפיכך, ומשלא כובדו ההמחאות בבנק, פתחה התובעת בשנת 2003 בהליכי הוצאה לפועל נגד הנתבעת, מושכת השיקים, בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. הנתבעת הגישה התנגדות והתנגדותה התקבלה, אלא, שלאחר שלא התייצבה הנתבעת לדיון שהתקיים ביוני 04', ניתן נגדה פסק דין במעמד צד אחד. כ-10 שנים לאחר מכן, בעקבות חידוש הליכי הגביה בהוצאה לפועל, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. משלא הגיבה התובעת לבקשה, התקבלה הבקשה, חרף חלוף הזמן הרב, תוך שבית המשפט חייב את הנתבעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.

טענות התובעת בקצירת האומר:

7.כאמור, התובעת טוענת שהינה אוחזת בשיקים שנמשכו על ידי הנתבעת כאשר אלה נמסרו לידיה כ-"החזר" בעד התמורה ששילמה לפבל עבור סחורה שלא קיבלה. התובעת טוענת, כי הודאת הנתבעת שהשיקים לא נגנבו ממנה וכי היא מסרה אותם לפבל, בעלה לשעבר, כשהם חתומים על ידה וכן הודאתה שפבל היה סוחר ענבים וברח מישראל בעקבות מצב בו נקלע לחובות כבדים, מהווים הודאת בעל דין המחזקת את גרסת התובעת ועל כן יש לקבל את התביעה.