תא"מ 3909-05-14 ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' אושורוב ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 9,914 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.09.2013 בין כלי רכב, מ"ר 35-930-23 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 58-970-36 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם הנתבעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים נושא באחריות לקרות התאונה, אלא שלנהג רכב התובעים ישנה רשלנות תורמת בשיעור של 40% לקרות התאונה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אמנם עדותו של נהג רכב התובעים הותירה בי רושם מהימן. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי דלת רכב הנתבעים נפתחה בעת שרכב התובעים נסע במקביל לרכב הנתבעים. אני סבור כי דלת רכב הנתבעים הייתה פתוחה חלקית בעת שרכב התובעים עבר משמאלו, כאשר נהג רכב הנתבעים היה בשלבים של רתימת ילדיו למושב האחורי.

יש לציין כי פגיעה בדלת פתוחה חלקית גם יכולה לגרום לנזקים שאירעו ברכב התובעים, כפי העולה בת/2. אם דלת רכב הנתבעים הייתה כבר פתוחה לרווחה בעת הפגיעה הרי שהנזק ברכב התובעים היה צריך להיות שונה.