תמיר חישובים פיננסיים בע"מ נ' ג.י.א השקעות סוכנות לביטוח (2010) בע"מ ואח'

1.בפני תובענה בסדר דין מהיר בסך 70,502 ₪ (לאחר מכן, בתצהיר משלים של מנהל התובעת, תוקן הסכום ל-67,571 ₪) כולל מע"מ.

2.התובעת היא חברה העוסקת בבדיקת שיעורי עמלות שמשלמות חברות ביטוח לסוכני וסוכנויות ביטוח בתחום ביטוחי החיים. הנתבעת 1 היא סוכנות ביטוח ונתבעת 2 מנהלת הסוכנות. נתבעות אלה בקשו מהנתבעת לבדוק עבורן את התאמת שיעורי העמלות ששולמו לנתבעת 1 - מחברת כלל ביטוח - לשיעורים שהייתה אמורה כלל ביטוח לשלם לנתבעת 1.

3.לטענת התובעת ביצעה את הבדיקה כמבוקש, על פי הסכם מתאריך 2.1.13 (נספח 1 לכתב התביעה) - שלפיו על הנתבעת לשלם לתובעת 30% +מע"מ מכל סכום שיקבע כי הנתבעת 1 חוייבה בו ביתר, או קוזז מהתשלומים שכלל ביטוח העבירה לנתבעת 1, שלא כדין.

4.התובעת ביצעה 2 בדיקות לשם הגעה לתוצאה המבוקשת: בדיקת עמלות הניהול ובדיקת עמלות שוטפות.

5.בתאריך 22.9.13 מסרה התובעת לנתבעת דו"ח (שצורף כנספח 2 לכתב התביעה) ממנו עולה שעמלות הניהול ששולמו ביתר היו בסך 132,486 ₪ בלבד ולא - כגירסת חברת כלל - בסך 310,000 ₪ (ככל הנראה הכוונה היא ל-310,941 ₪ כאמור במייל שהעבירה מיטל הללי מכלל לנתבעת בתאריך 21.1.13). כתוצאה מדו"ח זה זקפה חברת הביטוח, לטענת התובעת, את ההפרש – בסך כ- 177,514 ₪, לטובת הנתבעת.

6.כן עלה מהדו"ח כי חברת הביטוח חייבת לנתבעת עמלות שוטפות בסך 21,654 ₪.

7.סך הכל שווי העמלה שנזקפה לטובת הנתבעת מטעם חברת הביטוח כלל, היתה, לטענת התובעת 199,158 ש"ח.

עמלתה של התובעת, איפוא, היתה, לטענתה, 59,747 ₪.

8.פניותיה הרבות אל הנתבעת לא הועילו, לטענתה, לתשלום החוב.

9.לטענת הנתבעת - התובעת היא שפנתה אליה וקבעה בפניה כי חברות הביטוח אינן עומדות בהסכמים בינן לבין סוכני הביטוח וכי יש לה הכלים והידע לבדוק אם משולם לנתבעת בהתאם להסכמים. הבדיקה אמורה היתה להתבצע מול 4 חברות ביטוח ולא רק מול כלל.

10.לטענתה תוצאות בדיקתה של התובעת מול כלל היו כי הנתבעות קבלו עמלה עודפת בסך 126,124 ₪ וכי כלל שילמה עמלות בחסר (פחות מדי עמלות) בסך כ- 127,006 ₪.

11.כלל השיבה לדו"ח התובעת, לדבריה, כי הנתבעות זכאית לסך של 21,654 ₪ בלבד המורכב מהפחתת סכום העמלות שהנתבעת קבלה ביתר (377 ₪, 1,312 ₪) מהסכום שהנתבעת קבלה בחסר (2,871 ₪, 9,372 ₪, 11,099 ₪).

12.מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בתאריך מאוחר יותר, 18.8.14, שלחה כלל מכתב לנתבעות בו הודיעה לה כי היא, הנתבעת, חייבת לה 275,654 ₪ בגין עמלה עודפת המורכבת מהסך 294,140 עמלה ביתר בניכוי 18,486 ש"ח אשר מגיע לנתבעת לאור בדיקת התובעת.

הנתבעת טענה כי העבירה את המכתב הראשון (סעיף 11 לעיל) לידי התובעת אך זו לא התייחסה לאמור בו.

13.כן טוענת הנתבעת כי על פי סעיף 11 להסכם ביניהן התובעת רק זכאית לעמלה מסכום שמשולם לנתבעת או נזקף לזכות הנתבעת בפועל (המלים "ו/או שיקוזז ו/או שיופחת מסכומים שהוא חייב לה" נמחקו ונותר רק "ישולם ללקוח ו/או ייזקף לזכותו") ועל כן אין התובעת זכאית לעמלה מסכום שמקוזז או מופחת מהסכום שהנתבעות חייבות לכלל. על כן התובעת זכאית, לשיטתה, לעמלה של 30% בגין הסך 21,654 שח בלבד, דהיינו 6,496 + מע"מ.

14.היות והנתבעת שילמה לתובעת מקדמה בסך 11,000 ₪+מע"מ, כך היא טוענת, שבאה לטענתה ע"ח העמלה ולא בנוסף, הרי שהתובעת היא זו שחייבת לנתבעת כספים ולא להיפך.

15.לטענתה הסכום הכולל שעליה לשלם הוא 30% וסכום זה כולל את המקדמה. לראיה, היא טוענת, המילה "בנוסף" בתחילת סעיף 11 , הבא מיד לאחר הסעיף המפרט את המקדמה, נמחקה.