תא"מ 38962-11-16 די וי אס אייר אנד סי נ' מוסטפא אמארה

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 1.2.17.

המבקש טוען כי לא ידע על ההליך והופתע לקבל את פסק הדין שניתן. לטענתו, הומצאו כתבי בי הדין לכתובת שאינה כתובתו וכי יש לו טענות הגנה טובות (אך אלו לא פורטו בבקשה).

בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הוסיף המבקש וטען כי ככל הנראה אכן בוצעה המצאה לידי אחיו, אחמד, אך אין הוא פוגש באחיו אלא לעתים רחוקות. בבקשה זו אף התייחס, לראשונה, לטענות ההגנה בדבר נסיבות התאונה ולכך כי זו נגרמה בשל רשלנותו של נהג המשיבה.

המשיבה טענה בתגובה כי ההמצאה היתה כדין – לידי אחיו של המבקש ומשכך אין ליתן משקל לטענה כי בוצעה לכתובת שלא רשומה בתעודת הזהות שלו (וכי עם הטענה כי ההמצאה בוצעה לידי אחיו כלל לא התמודד בבקשה). באשר לטענות ההגנה טענה המשיבה כי אלו לא נתמכו ומדובר בטענות סרק.

המבקש השיב לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

לא מצאתי כי עלה בידי המבקש להראות שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה ומשכך – אין הוא זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

הצדדים התייחסו בבקשות ובתגובה לנסיבות התאונה ולטענות ההדדיות בקשר אליה ומשמע כי נדרש בירור עובדתי על מנת להכריע מי נושא באחריות לתאונה. משכך, יש להעדיף את ביטול פסק הדין על מנת שהמחלוקת תוכרע על פי נסיבותיה.