תא"מ 38881-09-16 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אור ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מ.ר. 68-975-54 של התובעת בתאונה מיום 18.5.2016 ברח' שונית בחיפה בה מעורב רכב מ.ר. 69-445-65 בו נהגה הנתבעת 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו.

לגרסת נהגת רכב התובעת רכב התובעת נעצר מאחורי רכב הנתבעות שהיה בעצירה לצורך פנייה שמאלה לחניון, כאשר חלקו הקדמי של רכב הנתבעות בנתיב הנגדי וחלקו האחורי חוסם את נתיב נסיעת רכב התובעת בשל רכב צד ג' שחסם את הכניסה לחניון. נהגת רכב התובעת כיבתה את מנוע הרכב ועמדה לצאת את הרכב על מנת לבקש את הרכב שלפניה להתקדם, ואז רכב הנתבעות נסע לאחור על מנת להחנות במפרץ החנייה מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע ברכב התובעת.

מנגד לגרסת נהגת רכב הנתבעות, בעת שרכב הנתבעות היה בעצירה "ישר" בנתיב הנסיעה, והתעתד להחנות במפרץ החניה מימין לנתיב בשל חסימת הכניסה לחניון אולם טרם החל בנסיעה, רכב התובעת הגיח מאחור ופגע ברכב הנתבעים פעמיים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בחנתי את העדויות ואת הראיות, נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים והגעתי לכלל דעה להעדיף את גרסת נהגת רכב הנתבעות לאופן התרחשות התאונה על גרסת נהגת רכב התובעת, ולדחות את התביעה.

גרסת נהגת רכב הנתבעות (הנתבעת 1) לפיה התאונה ארעה כשרכב הנתבעות היה בעצירה "ישר" בנתיב הנסיעה, כשבכוונתה להחנות במפרץ החנייה מימין בשל היות החניון סגור ובטרם נסיעה ורכב התובעת שהגיע בנסיעה מאחור פגע ברכב הנתבעות פעמיים בחלק האחורי שמאלי הייתה עקבית בעדותה ובחקירתה הנגדית. גרסת נהגת רכב הנתבעות הייתה אחידה לגרסה שנמסרה על ידה בטופס ההודעה והיא נתמכה בעדותו של עד הראייה, שרכבו היה בכניסה לחניון. עד הראייה אישר בעדותו את גרסת נהגת רכב הנתבעות לאופן התרחשות התאונה ואת היות החניון סגור עם מחסום ושרשרת, כגרסת נהגת רכב הנתבעות. עד הראייה הבהיר בעדותו ששמע מכה וכשהסתובב ראה את שרכב התובעת בהטיה שמאלה פגע ברכב הנתבעות ואז רואה את רכב התובעת נוסע לאחור ושוב ממשיך בנסיעה קדימה ופוגע בשנית, כשהוא בזווית, ברכב הנתבעות שנותר בעצירה. מדובר בעד ניטראלי שלא נמצא קשר בינו לבין נהגת רכב הנתבעות ואינו בעל עניין ואני מייחסת לעדותו משקל רב.

מנגד גרסת נהגת רכב התובעת הייתה משכנעת פחות. אף שנהגת רכב התובעת העידה עדות רהוטה ומפורטת שרכב התובעת היה בעצירה בעוד שרכב הנתבעות שהיה בהטיה שמאלה וחסם בחלקו האחורי את נתיב נסיעת רכב התובעת נסע לאחור, בטופס ההודעה מיום התאונה אין זכר להיות רכב התובעת היה בעצירה. מדובר בנתון מהותי שאינו נזכר בגרסתה האותנטית הראשונה של נהגת רכב התובעת, וקיים קושי להסתמך בהקשר זה על עדות הנמסרת על ידי נהגת רכב התובעת כשנה לאחר התאונה, ובהקשר זה הסברה של נהגת רכב התובעת "לא חשבתי שעליי לכתוב פרטים כאלה" (עמ' 2 שו' 24) לא היה משכנע.

תמיכה נוספת בהעדפת גרסת נהגת רכב הנתבעות לאופן התרחשות התאונה יש במוקדי הנזק בכלי הרכב. רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ניזוק במוקד חזית צד ימין, ובתמונות הנזק נראים סימני פגיעת מעיכה בכנף קדמית ימנית מעל הגלגל, כיפוף חישוק הגלגל וחיכוך בחלק הימני של הפגוש הקדמי. רכב הנתבעות, על פי עדות נהגת רכב התובעת ניזוק בדופן האחורי שמאלי ובתמונות רכב הנתבעות נראים סימני חיכוך בקצה הדופן השמאלי אחורי. מיקום הנזק ברכב התובעת מסתבר יותר עם גרסת נהגת רכב הנתבעות ועד הראייה יותר מגרסת נהגת רכב התובעת. לגרסת נהגת רכב התובעת, רכב הנתבעות קודם לתאונה היה בעצירה במהלך פנייה שמאלה לחניון משמאל לנתיב נסיעת רכב התובעת, כשחלקו הקדמי בנתיב הנגדי (משמאל לנתיב נסיעת רכב התובעת) וחלקו האחורי בנתיב נסיעת רכב התובעת ובהטיה ורכב התובעת מאחוריו בעצירה. מנח זה של כלי הרכב, אילו רכב הנתבעות נסע לאחר כגרסת נהגת רכב התובעת, היה מתאפיין בפגיעת חיכוך בחזית רכב התובעת מצד ימין ולא סביר שהייתה נראית פגיעת מעיכת הפח הנראית בכנף קדמי ימני (מעל הגלל) ברכב התובעת.