תא"מ 38881-01-14 בשיר ואח' נ' עאמר ואח'

עניינה של תביעה זו בדרישת התובעים לחיוב הנתבעים לפצותם בתשלום סך 16,683 ₪.

כפי שנטען בכתב התביעה, ביום 21.1.12 הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") נהג ברכבו ( להלן: "הרכב הפוגע") שהיה מבוטח בביטוח צד ג ע"י הנתבעת מס' 2 (להלן: "המבטחת"). בנהיגתו זו בעיר עכו, כך נטען בכתב התביעה, הוא פגע בשני רכבים חונים שהינם בבעלותם של התובעים. בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבי התובעים הוגשה תביעה זו.

הנתבע הודה בהתרחשות התאונה וגם עמד על כך כי הוא ולא אחר נהג ברכב הפוגע בזמן התאונה. מנגד, המבטחת טענה לאורך כל הדרך כי מי שנהג ברכב היה אחר מאשר הנתבע וכי מחקירתה לאירוע הסתברה האפשרות כי הנהג היה דווקא בנו של הנתבע.

המבטחת דבקה בטענת הגנה זו, בין היתר, משום שבהתאם לפוליסה הכיסוי הביטוחי הוגבל בכך שגילו של הנהג לא יפחת מ-40 שנה. לגישת המבטחת התובעים וגם הנתבע, שנמצא אתם בחזית אחת, לא עמדו בנטלי ההוכחה ולא הוכיחו כי הנתבע או נהג אחר מעל גיל 40 הוא שנהג ברכב בזמן האירוע.

זו המחלוקת העובדתית העיקרית שהתגלעה בין הצדדים לתיק זה והטעונה הכרעה.

אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את עדי הצדדים וסיכומיהם אני בדעה כי נכון להורות על דחיית התביעה, משום כפי הראיות שהובאו בפניי התובעים והנתבע לא הניחו תשתית משכנעת לעניין זהותו של הנהג ביום התאונה.