תא"מ 38865-07-15 פרשווטר נ' סורוצקין

תיק זה החל בבקשה לביצוע שטר חוב בסך של 50,000 ₪ בו הוגשה התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. בהתאם לסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ולהוראת תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, הועבר התיק לשולחני. בהחלטתי מיום 15.12.2015, קבעתי כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן כנגד התביעה השטרית ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל.

טענות הצדדים

התובע השכיר לגב' אסתר ומר אליהו סורוצקין ("השוכרים") דירה ברחוב משעול הריף בטלז סטון ("הדירה"). בהתאם לסעיף 11 לחוזה השכירות מיום 14.5.2009, אשר צורף לתצהיר הנתבע מיום 15.7.2015 ("חוזה השכירות"), על השוכרים היה מוטל להחתים את הנתבע (אביו של מר אליהו סורוצקין), יחד עם מר מרדכי סורוצקין על שטר חוב בסך 50,000 ₪ כערבים להתחייבויותיהם של השוכרים. לטענת התובע, השוכרים לא מילאו אחר התחייבויותיהם שבחוזה השכירות – לא שילמו את דמי השכירות במלואם כמו גם את יתר החשבונות השוטפים עבור אחזקת הדירה. לטענת התובע, הנתבע חב בגין חובם של השוכרים - על התקופה הראשונה המוגדרת בחוזה השכירות בסעיף 2 ("התקופה הראשונה"), על התקופה שלאחריה המוגדרת בסעיף 3 ("תקופת האופציה") וכן על התקופה שמעבר לתקופת האופציה בה המשיכו השוכרים להתגורר בדירת התובע.

לטענת הנתבע, הוא חתם על שטר חוב להבטחת התחייבויותיהם של השוכרים לתקופת השכירות המסתיימת ביום 31.5.2010 ועד תקופה זו מילאו השוכרים את כל התחייבויותיהם. לגרסת הנתבע, הסכמת השוכרים והמשכיר להאריך את תקופת השכירות למעבר ליום 31.5.2010, אינה מחייבת אותו משום שהוא לא נתן שטר חוב בגין תקופה זו, כך שאין כל תוקף לשטר החוב בתקופה זו. כמו כן טען הנתבע כי התובע היה צריך לתבוע את עושה השטר כחייב מספר 1 והתובע לא עשה זאת. הנתבע טען כי נכתב בחוזה כי הצדדים ילכו לפי דין ההלכה לבירור כל טענה שבין הצדדים. עוד הוסיף הנתבע טען כי כבר ביום הראשון של השכירות הייתה הצפה בדירה ונגרם נזק לציוד בדירה וכן שבית דין קבע כי על התובע לפצות את מר אליהו סורוצקין (השוכר).

לעניין גובה החוב, התובע הגיש פירוט תשלומים וחובות של השוכרים החל מתחילת התקופה החוזית ועד סוף שנת 2011. בהתאם לפירוט זה, מסתכם חובם של השוכרים בסך של 29,020 ₪. בנוסף, בסיכומיו טען התובע כי יש להוסיף לסך זה סכומים אשר נפסקו לתובע בתביעה לפינוי מושכר שהוגשה כנגד השוכרים בתיק 42060-07-13. הנתבע לא הגיש חישוב חלופי או ראיות אחרות להכחשת פירוט החוב שהוגש על ידי התובע.

דיון ומסקנות:

ממכלול טענות וראיות הצדדים שהובאו בפניי שוכנעתי כי ערבות הנתבע חלה על תקופת ההסכם והאופציה בלבד ולא חלה על השכירות שמעבר לתקופת האופציה.

הנתבע, בחותמו על שטר הערבות קיבל על עצמו את חיוביהם, ככל ויהיו, של השוכרים לפי הסכם השכירות. כדברי כב' השופטת פרוקצ'יה: "ערבות רגילה היא במהותה התחייבות אדם לקיים את חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי (סעיף 1 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967). היא נוצרת, דרך כלל, בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבות הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה, ואין היא תקפה אלא לגבי חיוב בר-תוקף (סעיפים 2 ו-3 לחוק). הערבות קשורה בטבורה לחיוב שבגינו היא ניתנה באופן ששינוי שחל בתוכן החיוב ובהיקפו אוצל במישרין על הערבות, וכל טענת הגנה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב עומדת גם לערב (סעיפים 5 ו-7 לחוק). ערבות "רגילה" הניתנת על-ידי ערב תלויה אפוא בהיקפה ובתנאיה בחיוב העיקרי, והיא נלווית לו וטפלה לו. היא מלווה את החיוב העיקרי כ"צל" מתמשך, וגורלה תלוי בגורלו." (ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין נ' י.ש.מ.פ בע"מ, פ"ד נח(3) 118, 129-130 (2004)). בענייננו, תקופת השכירות מוגדרת בסעיף 2 לחוזה השכירות בו נאמר כי "השוכרים משכירים לשוכרים והשוכרים שוכרים מאת המשכירים את הבית החל מה-1.6.09 ועד 31.5.10" בסעיף 3 לחוזה השכירות יש התייחסות מפורשת לתקופת האופציה: "במקרה והמשכיר ימשיך להשכיר את הבית בתום תקופת השכירות, ניתנת בזאת אופציה לשוכר להאריך את השכירות לתקופה נוספת של שנה אחת, בתנאי שיודיע בכתב למשכיר על רצונו לממש אופציה זו, וזאת לא יאוחר מ-1.4.10, ובתנאי שהשוכר מילא את כל התחייבויותיו על פי הסכם זה. שכר הדירה לתקופת האופציה יהיה 6,300 ₪ לחודש בתנאי שיוסדר טופס 4." בנוסף, סעיף 11 לחוזה מגדיר באופן מפורש את הערבות להבטחת מילוי התחייבות השוכרים "השוכרים יחתימו את מר משה סורוצקין ומר מרדכי סורוצקין על שטר חוב בסך 50,000 ₪ כערבים קבלנים להתחייבויותיהם בחוזה זה".