תא"מ 38835-05-14

בפני בקשה להורות על צירופו של מר עזרא קהא, אביו של המשיב, כנתבע נוסף בתיק.

יוזכר, כי ההליכים בתיק זה החלו בתביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת כנגד המשיב, ולאחר הדיון שהתקיים בפני ביום 30.12.14 ניתנה למשיב ביום 7.1.15 הרשות להתגונן ונקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר.

משכך, בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

המשיב מתנגד לה, בטענה כי הוגשה ללא תצהיר תומך, בשיהוי ניכר ושיש בה כדי להכביד עליו ולהוות משום עינוי דין ובזבוז זמן שיפוטי. המבקשת השיבה לתגובה.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז').

בחנתי את תגובת המשיב, ואין דעתי כדעתו. יודגש, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בסמוך למתן החלטת בית המשפט למתן הרשות להתגונן ובסמוך לאחר שהוגשה השלמת מסמכים על ידי המשיבה בגין העברת התביעה להליך של סדר דין מהיר בהתאם לתקנות.

סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ומשכך הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

המבקשת תגיש כתב תביעה מתוקן לתיק בית המשפט ותמציאו לצדדים שכנגד.

בשולי הדברים יצוין כי דומה שאין מידתיות בין המשאבים המוקדשים לניהולה של תובענה זו לבין סכום התביעה, אשר הוגשה כבר לפני כשנה. לא מן הנמנע כי סכום ההוצאות בהן יחויב מי מהצדדים בסיומו של ההליך יעלה במידה ניכרת על סכום התביעה. מומלץ, לפיכך, כי ייעשה נסיון כן על ידי הצדדים כולם להגיע לפתרון מוסכם וענייני של המחלוקת ביניהם, בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט.