תא"מ 38766-11-13 סבג ואח' נ' מזולה ואח'

בדיון שהתקיים בפני ביום 10.12.14 נעשה נסיון לקדם את בירור המחלוקת בין הצדדים, אך בטרם יוכלו הצדדים לעשות כן, נתבקשה הכרעת בית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה – כפי שהוגשה על ידי המבקשים (התובעים) לאחר שהוחלט על העברת תובענה זו מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט זה.

המבקשים טוענים כי לאחר שהתצטיידו בייצוג משפטי, ולאור משמעות העברת הדיון לבית משפט השלום, יש להתיר להם להגיש כתב תביעה מתוקן השונה מהמקורי בניסוחו ובטיעוניו המשפטיים, ובהעמדת גובה הנזק הנתבע על מלוא הסכום הנטען.

לעמדת המשיבים, אין להתיר רביזיה כה משמעותית בכתב התביעה, במיוחד בסכומו, כאשר היקף הנזק הנטען היה ידוע למבקשים מלכתחילה.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמוד 350).

בענייננו, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בסמוך למתן החלטת בית המשפט לתביעות קטנות כי התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה קטנה, ובטרם הוגשו השלמות מסמכים על ידי המשיבה בגין העברת התביעה להליך של סדר דין מהיר בהתאם לתקנות, וממילא טרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה.

המבקשים הגישו התביעה המקורית לבית המשפט לתביעות קטנות. משהחליט בית המשפט ביוזמתו כי יש להעביר התביעה לבירור בבית המשפט השלום, הגישו המבקשים הבקשה לתיקון תוך הגדלת סכום התביעה אשר אינו בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.

סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. אמנם, ככלל נוטה הפסיקה שלא להתיר תיקון כתב תביעה שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת עילת תביעה אחת באחרת. ואולם, המונח "עילת תביעה" פורש במשמעות רחבה הכוללת את העסקה או המעשה שהובא לדיון ובנסיבות אלה "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא- כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה" (ראה גורן לעיל, בעמ' 122).

בענייננו, אין התיקון חורג מגדר עילת התביעה כהגדרתה הרחבה.

לא זו אף זו, אפילו יש בתיקון משום הוספת "עילה חדשה", שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון ועל בית המשפט לבחון השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה והשיהוי בהגשתה (ראה גורן לעיל).