תא"מ 38749-02-14 משקל ואח' נ' קטה ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 21/12/12.

התובעים טוענים כי רכבם הוסע בנתיב הימני, כאשר רכב נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") סטה מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו.

הנתבעים מכחישים מעורבות בתאונה הנטענת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדויות הצדדים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני קובעת כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם בהתאם למאזן ההסתברויות להוכיח את מעורבות רכב הנתבעים בתאונה הנטענת וכן את אחריות הנתבע להתרחשות התאונה. להלן נימוקי:

1.התרשמתי מעדות נהג התובעים, אשר תיאר את אופן התרחשות התאונה ובאופן העולה בקנה אחד עם האמור בטופס הודעתו על מקרה הביטוח, ת/1.

נהג התובעים אף מסר, כחודש לאחר התאונה, הודעה שניה מפורטת בכתב יד אודות אופן התרחשות התאונה וכן אודות השתלשלות הדברים לאחריה. באותו מסמך ציין נהג התובעים כי הנתבע הודה באחריותו להתרחשות התאונה, תיאר את מסירת הפרטים החלקית ע"י הנתבע, אשר לא היו בידו מסמכים הקשורים לרכב, שהינו בבעלות אחיו. כן תיאר את אופי הפגיעה ברכב התובעים ואת העובדה כי לאחר מכן טען אביו של הנתבע בפני נהג התובעים, כי מאחר שלרכב הנתבע לא נגרם נזק, הרי איננו מעורב בתאונה דנן.

יש עוד לציין כי נהג התובעים הגיש תלונה למשטרת ישראל בגין התאונה דנן.

2.הנתבע מאשר כי נסע במועד ובמקום הנטענים ע"י התובעים בנתיב השמאלי ועבר לנתיב הימני, כשהוא מבחין ברכב התובעים נוסע מימינו מאחור. הוא אישר את גירסת נהג התובעים כי הלה צפר, ביקש מהנתבע לעצור את רכבו וטען בפניו כי פגע ברכבו. הנתבע אף אישר כי הבחין בנזק לאורך צידו השמאלי של רכב התובעים. הוא אף אישר כי לא היו בידיו פרטי פוליסת הביטוח של הרכב, על מנת למוסרם לנהג התובעים, ולפיכך מסר לו את פרטיו האישיים בלבד.

3.הנתבע אמנם עמד על דעתו כי לא פגע ברכב התובעים וכי לרכבו של אחיו לא נגרם כל נזק, אך לא הציג כל אסמכתא לענין זה, כגון, תמונות הרכב ממועד התאונה או בכלל. הנתבע אף אישר כי במועד הנטען להתרחשות התאונה נסע עימו חבר (נהג התובעים העיד כי ברכב הנתבע שהו עוד 2 נוסעים), אך נמנע מלהביאו לעדות מטעמו. יש בדבר כדי לפעול לחובת הנתבעים.

4.אינני מוצאת בכך שנהג התובעים לא זכר את צבע הרכב שפגע ברכבו, כדי לפגום בגרסתו באשר למעורבות רכב הנתבעים בתאונה. מדובר בתאונה שארעה לפני למעלה משנתיים בשעה שלוש לפנות בוקר בלילה גשום, כאשר הנתבע ממילא איננו מכחיש כי נסע במקום ועבר לנתיב בו נסע רכב התובעים. כך גם הנתבע לא זכר את צבע רכב התובעים, בטענה כי חלפו שנתיים ממועד התאונה.

כך גם אין בידי, בכל הכבוד, לקבל את טענת הנתבעים כי נהג התובעים לא זכר את פרטי התאונה או את מיקום הנזקים שנגרמו לרכב עקב התאונה. הנהג פירט את הנזקים, כאמור, כבר בטופס ההודעה מטעמו. תיאור זה עולה בקנה אחד עם הנזקים המצויינים בחוות דעת השמאי. כך גם בעדותו בפני התייחס נהג התובעים לנזק לאורך צידו השמאלי של רכבו, נזק בו הבחין גם הנתבע, עפ"י הצהרתו. בשל כך, אף לא מצאתי כי נותק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים ברכב התובעת לבין התאונה, נוכח מועד בדיקת הרכב ע"י השמאי.