תא"מ 38720-10-15 ג'י.אי. ארליך (1995) בע"מ נ' פישלר

לאחר עיון בטענות הצדדים להלן החלטתי בבקשה להארכת מועד להגשת כתב התביעה שכנגד:

1. ביום 25.1.16 התקיימה הישיבה הראשונה בה נדונה ההתנגדות לביצוע שטר שהגיש הנתבע.

באותו מעמד ציין הנתבע כי הוא שוקל הגשת כתב תביעה שכנגד ולפיכך ניתנה החלטה לפיה יוגש כתב התביעה שכנגד בד בבד עם הגשת כתב ההגנה המתוקן לכתב התביעה המתוקן שיוגש על ידי התובעת תוך 30 יום מאותו יום.

דהיינו, היה בידי הנתבע 60 יום להגשת כתב תביעה שכנגד.

ביום 8.3.16, באיחור רב, הגיש ב"כ התובעת הודעה לפיה לא יתקן את כתב תביעתו וצירף להודעה זו כתב תביעה בסדר דין מהיר ואת רשימת המסמכים והעתקם בהתאם להוראות התקנות בהליך של סדר דין מהיר.

ביום 10.3.16 ניתנה החלטה המורה לנתבע להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד תוך 48 שעות ממועד שיקבל את מסמכי התביעה ורשימת המסמכים.

כתב ההגנה מטעם הנתבע הוגש ביום 1.5.16 כאשר ביום 3.5.16 התקיימה ישיבה מקדמית.

בכתב ההגנה טען לחסרונם של מסמכים כאלה ואחרים אך לא טען כלל כי הדבר מונע ממנו להגיש כתב תביעה שכנגד.

במעמד הדיון ניתנה הוראה לב"כ התובעת להמציא מסמכים במסגרת הגשת כתב תשובה המפרט את עילת התביעה טוב יותר.

הדיון אין זכר לכוונת הנתבע להגיש כתב תביעה שכנגד.

כתב התשובה ומסמכיו הוגשו ביום 9.6.16.

ביום 13.9.16 התקיימה ישיבת מקדמית שנייה וגם בה לא הוזכרה כל כוונה של הנתבע להגיש כתב תביעה שכנגד.

רק ביום 25.10.16 הוגשה בקשה למתן רשות להגשת כתב תביעה שכנגד כאשר הישיבה המקדמית השלישית נקבעה ליום 5.12.16. באותה בקשה מציין ב"כ הנתבע כי הכוונה היא להגיש תביעה על סך של כ 2 מיליון ₪ לפחות.

הנימוק העיקרי הוא חסכון בזמן שכן אם תוגש תביעה נפרדת הרי זו ממילא תאוחד עם התביעה דנן.

הנתבע מתרץ את אי הגשת כתב התביעה שכנגד בשל אי המצאת מסמכים מספיקים על ידי ב"כ התובעת.

2. דין הבקשה להידחות.