תא"מ 38585-06-13 מנופי אבי בע"מ נ' דקל ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו מתאונת דרכים, שאירעה ביום 13.11.2011.

2.במסגרת הישיבה המקדמית הראשונה בתיק שהתקיימה לפניי ביום 18.09.14, וטרם שמיעת התיק, נטענו על ידי הצדדים טענות נוגדות, לעניין קיומו או אי קיומו של השתק פלוגתא בעקבות פסק דין שניתן במסגרת תביעה קטנה שנדונה בפני בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אשר הסתיימה בהסדר מוסכם אליו הגיעו הצדדים לאחר שנשמעו העדים, ולאור הצעה מחוץ לפרוטוקול הדיון שהציע בית המשפט.

3.ב"כ התובעת טען לפניי, כי אין בכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה הקטנה להקים השתק כלפי התובעת, וזאת בשל העובדה כי הצדדים הגיעו לפשרה ביניהם, ללא שום קביעה פוזיטיבית מצד בית המשפט, תוך שב"כ התובעת מפנה להלכה קלוז'נר, וטען כי קמה לתובעת הזכות לתבוע הפסדיה ולתת לבית משפט זה להכריע בעניין, לכן התובעת מבקשת לשמוע את התיק. התובעת הגישה את פרוטוקול הדיון בבימ"ש לתביעות קטנות בת"ק 36820-01-13 וסומן ת/1.

ב"כ התובעת אף טען כי התובעת לא אישרה את ההסכם וכי ההסכם שם, היה על דעת חברת כלל בלבד.

4.מנגד, ב"כ הנתבעים טען לפניי, כי פסק הדין בתביעה הקטנה, ניתן לאחר דיון שם בו נשמעו העדים הרלוונטיים, כאשר התובעת כאן היתה צד להליך שם ולאחר שהמבטחת היתה צד ושלחה נציג מטעמה, לטענת הנתבעים, בית המשפט לתביעות קטנות נתן דעתו הברורה לאחר שמיעת העדים, וכי לכל הפחות אם לא מדובר במעשה בי דין, הרי התובעת כאן מושתקת ומנועה מלהעלות טענותיה שוב בדיון עם אותו קובץ ראייתי. תוך שב"כ הנתבעת מציין לשיטתו את חריגות המצב בו צד והמבטחת שלו משלמים 100% מהנזק, אותו צד מגיע לבית המשפט כתובע ומבקש לקבל תביעתו. לטענת הנתבעים התובעת מושתקת ואין לאפשר לה מקצה שיפורים לאחר שהכירה באחריותה ושילמה את מלוא נזקיו העקיפים של הנתבע.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בנוגע למחלוקת בעניין קיומו או אי קיומו של השתק פלוגתא ועיינתי בפרוטוקול הדיון בסופו ניתן פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אני מחליט כדלקמן:

א.עסקינן בפסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בהסכמה, שהושגה לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות ומבלי שבית המשפט שם העדיף גרסה עובדתית אחת על פני האחרת ומבלי שבית המשפט קבע פוזיטיבית בפסק הדין מהי הגרסה שהוא מאמץ ואף לא נוסחה כלשהיא המחלקת אחריות שנקבעה.

ב.מעיון בפרוטוקול הדיון (ת/1) מיום 23.10.13 בבית משפט לתביעות קטנות (עמ' 4 שורות 26-29) עולה כי הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות, ישלמו הנתבעים שם, סך של 1600 ש"ח לתובע שם, שהוא הנתבע 1 כאן, וכי בית המשפט שם קיבל את הסכמתם ונתן לה תוקף של פסק דין, זאת באופן שהצדדים אפילו לא הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, אלא אך ורק לאשר את ההסכמה ביניהם כפי שהוצג.

בית המשפט שם לא נתן כל נימוק, ולא היה עליו לעשות כן לנוכח אותה הסכמה, ואישר ההסכם כלשונו.

ג.בפסק הדין אין כל קביעה מפורשת לגבי חלוקת האחריות בין הנהגים לקרות התאונה, הטענה כאן של ב"כ הנתבעים כי בית המשפט שם נתן דעתו הברורה (עמ' 2 שורה 7 הפרוטוקול מיום 18.9.14), אין לה כל ביטוי בפסק הדי והיא נותרת בגדר השערה שאין לה תיעוד.