תא"מ 3856-05-16 ראובן נ' פדהצור

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 10.3.16 בתל אביב. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 6,538 ש"ח בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, בזבוז זמן ועגמת נפש.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל סטיה לנתיב נסיעת רכבו על ידי רכב הנתבעת, כאשר שני כלי הרכב היו בנסיעה במקביל זה לזה. הנתבעת טוענת, מאידך גיסא, כי נסיבות התאונה המתוארות בכתב התביעה אינן מוכרות לה – ולעומת זאת בין כלי הרכב היתה תאונה אחרת, כאשר רכב התובעת יצא מרחוב צדדי מבלי לכבד את זכות הקדימה של רכב הנתבעת ובכך גרם לתאונה.

בדיון העידו נהגת רכב התובע והנתבעת בעצמה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת נהגת התובע אותה מצאתי מהימנה יותר, בין היתר בשל העדר ההתאמה לעמדתי בין הנזקים על גבי כלי הרכב לבין אופן התרחשות התאונה על פי הנטען על ידי הנתבעת (נזקים המתאימים לפגיעה של כלי רכב זה בזה בשל סטיה של אחד מכלי הרכב ולא בשל פגיעה מהצד של רכב המתפרץ לדרכו של רכב אחר); כן נוכח המנעותה של הנתבעת מלדווח על התאונה עד מספר ימים לאחר התרחשותה (שאינה ברורה, נוכח גרסתה כי נהגת התובע היא שאחראית לנזקי הצדדים בתאונה).

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעת ועליה לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לאבדן זמן ועגמת נפש אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,538 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ז, 29 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.