תא"מ 38353-06-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' ארויו ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.10.2012 בחניון, עת נסע רכב הנתבעים אחורנית, ופגע ברכב התובעת. אין חולק באשר לנסיבות התאונה עצמה, ולא הוצגה גרסה עובדתית חלופית.

2.התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 3,138 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי, אם כי בין השיטין ניתנה הסכמתה להפחתת סך של 71 ₪, שהוא רכיב המע"מ שנכלל בקביעת ירידת הערך ע"י השמאי.

3.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הוכחת הנזקים. התובעת צרפה חוות-דעת שמאי (שאינה נושאת חתימת יד השמאי שערך אותה), וכן חשבונית תיקון (הנוקבת בסכומים שונים (ונמוכים בהרבה) מאשר הסכומים שקבע השמאי, עבור אותם רכיבי עבודה). התובעת טוענת שדי בחוות-דעת השמאי (עליה מבוסס סכום התביעה), שכן אין חובת תיקון בפועל, ואילו הנתבעים טוענים, כי נוכח העדר החתימה, ונוכח ההבדלים בין המסמכים שצורפו, והעדר קבלה על תשלום בפועל, ממילא לא הוכחו הנזקים שנגרמו.

4.סבורני, שמשעה שנמנעו הנתבעים מלבקש לחקור את השמאי, אין להישמע לטענה החותרת תחת חוות-דעתו; לא התרשמתי מהנימוק שהעותק שהומצא לנתבעים לא היה חתום. אין להתעלם מהמוסכמות הענפיות בתחום זה של תיקי פח-לפח, הכוללות גמישות דיונית מוסכמת, ובנסיבות אלה, ניתן היה לצפות לכל הפחות לדרישה לחקור את עורך חוות-הדעת, גם אם יש ספק בזהותו, או לבקש לראות עותק חתום שלה.

5.דא עקא, שגם בהעדר חקירה נגדית, לא ניתן לאמץ את חוות-דעת השמאי כפי שהוגשה. השמאי אמד את הנזקים לפי מיטב שיפוטו, ואם בכך היה מסתיים העניין – יכול והיה מקום לאמץ את מסקנות חוות-הדעת, בהעדר ראיה נוגדת. אלא, שהתובעת עצמה צרפה ראיה אחרת – חשבונית תיקון – שאינה תואמת את מסקנות השמאי. מחשבונית זו אתה למד, בהכרח, כי למרות הערכת השמאי, השכילה התובעת, וטוב שכך, להקטין את נזקיה, ולתקן את רכבה בעלות מופחתת (משמעותית). למעשה, גם לא הובאה כל ראיה כי החלקים, שהשמאי היה סבור שיש להחליפם, אכן הוחלפו, ויכול ותוקנו בדרך שייתרה את החלפתם (ושוב, טוב עשתה התובעת שהקטינה כך את נזקיה).

6.לשון אחר: יש לקבל את התביעה, עקרונית, אולם יש לקבלה רק כדי סכום הנזק בפועל אותו הוכיחה התובעת, לאמור: סכום החשבונית שצורפה (550 ₪, לפני מע"מ), בצירוף ירידת הערך שנגרמה, לפי חוות-דעת השמאי (ובניכוי רכיב המע"מ מפריט זה, דהיינו: 347 ₪), ובצירוף שכר השמאי עצמו (502 ₪, לפני מע"מ).

7.בהתאם, ובסיכום הנתונים דלעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,399 ₪, בצירוף אגרת התביעה בסך 378 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום 23.6.2015, ובצירוף שכר העדה בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ז, 06 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: