קלייזיט נ' דבאח ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 9.2.2015 בדרך חיל השריון בתל אביב. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 8,187 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי, ובזבוז זמן ועגמת נפש.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי אוטובוס הנתבעים הגיע בנתיב השמאלי, המיועד באותו שלב לתחבורה ציבורית בלבד, כשרכב התובעת נוסע לימינו, בשמאלי מיתר הנתיבים, וכי ארע מגע בין ימין האוטובוס למראה השמאלית והצד השמאלי של הרכב. כל אחד מהנהגים מייחס למשנהו את הסטייה מנתיבו.

4.התובעת טוענת, כי האוטובוס סטה מנתיבו לעברה, ככל הנראה עקב גודש בתנועה לפניו, שנגרם בשל תאונת דרכים אחרת, אותה היא לא ראתה באותו רגע, אלא רק לאחר מכן, ופגע בה, תוך שהוא שובר את המראה ומשפשף את הכנף ברכבה. המגע היה, לדבריה, עם הפינה הימנית-קדמית של האוטובוס, אותו ראתה מתקרב משמאלה.

5.הנתבע 1 טוען, כי האוטובוס לא סטה מנתיבו (אם כי הוא מאשר כי בהמשך הדרך עליו היה לעבור נתיב אחד לימינו), אלא רכב התובעת הוא שככל הנראה סטה מרכבו, שכן לפתע התחכך בדלת הקדמית-ימנית של האוטובוס. לדבריו, לא הבחין ברכב קודם למגע.

6.מדובר בגרסאות נוגדות, שבפני עצמן כל אחת אפשרית, אם כי על פני הדברים גרסת הנתבע 1 מסתברת פחות, שכן על מנת שלא רק המראה, אלא גם גוף הרכב, אך לא פינתו הקדמית-שמאלית, יבואו במגע עם האוטובוס, אך לא עם פינתו, נדרשת לכאורה הצבה מאד ייחודית של כלי הרכב זה כלפי זה, שכן די בהטיה קלה של אחד מהם, כדי שמגע כזה כבר לא יתאפשר. איני מוציא מכלל אפשרות שמנח כזה יתכן, אך לטעמי הוא בלתי סביר בעליל. זאת ועוד, גרסתה של התובעת היתה סדורה ונחרצת, ומתיישבת היטב עם ניסיון החיים, ועם אותם שטחים אשר ידוע כי לנהג רכב גבוה ישנו שדה ראיה מוגבל לגביהם.

7.מדובר, אמנם, בחיזוקים קלים בלבד לגרסת התובעת, אולם די בהם כדי להטות את הכף בבחינת מאזן ההסתברויות הדרוש להוכחת תביעה במשפט האזרחי.

8. משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע 1, ולפיכך, על הנתבעים לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו. עם זאת, נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לאבדן זמן ועגמת נפש, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

9.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,187 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 378 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.