תא"מ 38165-10-13 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

1. לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 27.5.13 ברחוב הרברט סמואל בתל אביב.

2. על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת נסע ישר בנתיבו ואוטובוס הנתבעת הגיח משמאל במהירות ובחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת.

3. בכתב ההגנה נטען כי האוטובוס נסע בנתיב תחבורה ציבורית ולפתע רכב התובעת הגיח מימין, סטה שמאלה ופגע באוטובוס.

4. בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת (להלן: "נהג התובעת") ונהג האוטובוס.

בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעת והודעות הנהגים לצדדים.

5. נהג התובעת העיד כי  נסע בנתיב האמצעי ובעת שעמד פקק תנועה הגיע אוטובוס ותוך נסיעה מהירה בנתיב האוטובוסים הפונים לתחנה בשוק הכרמל שבר לו את המראה. לטענת נהג התובעת נסע אחרי נהג האוטובוס אשר לא שם לב כי פגע ברכב התובעת והסביר לו מה קרה.

6. נהג האוטובוס העיד כי נסע במהירות של כ- 20 קמ"ש ברחוב הרבט סמואל בנתיב התחבורה הציבורית מתוך כוונה לפנות שמאלה לכרמלית. עוד העיד נהג האוטובוס כי לא ראה את רכב התובעת סוטה לנתיב שלו והניח כי נהג התובעת שעמד בעומס תנועה רצה לברוח מעט ימינה ופגע במראה. בחקירתו הנגדית נשאל נהג האוטובוס מתי לראשונה הבחין שעשה תאונה והוא השיב ששמע מכה והמשיך לנסוע כי אין שם היכן לעצור וכי הם נפגשו בכרמלית והחליפו פרטים. נהג האוטובוס נשאל האם ראה את רכב התובעת סוטה לנתיב שלו ובניגוד לעדותו הראשית השיב שראה במראה.

7. מבחינת העדויות עולה כי נהג התובעת הציג גרסה סדורה ופוזיטיבית לאופן קרות התאונה תוך שתיאר בצורה אותנטית כיצד האוטובוס הגיע בנתיב משמאלו במהירות גבוהה משום שהנתיב היה ריק ופגע במראה של רכבו. נהג התובעת לא טען כי האוטובוס סטה לנתיב נסיעתו.

מנגד עדות נהג האוטובוס לקתה באי התאמות המחזקות את גרסת התובעת. בתחילה העיד נהג האוטובוס כי לא ראה את רכב התובעת סוטה אל נתיב נסיעתו וכשנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב כי כן ראה במראה (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 20-19). ככל שאכן ראה את רכב התובעת סוטה לכיוון נתיבו, לא ברור מדוע נדרש להניח זאת בעדותו הראשית ולא אמר זאת בפה מלא. הטענה כי ראה את רכב התובעת סוטה לכיוון נתיבו אינה מתיישבת גם עם עדותו שהפעם הראשונה שהבחין בכך שעשה תאונה הייתה כששמע מכה (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 13-12). לו ראה את רכב התובעת סוטה אמור היה נהג האוטובוס לראותו פוגע באוטובוס ולא להבחין בקרות התאונה בעת שמיעת מכה. עדות נהג האוטובוס כי לא יכול היה לסמן לנהג התובעת לבוא אחריו (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 17) אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים, שכן סביר להניח כי נהג האוטובוס היה דואג לקבל את פרטי רכב התובעת לו סבר שפגע באוטובוס ותשובתו של נהג האוטובוס לשאלה האם ציפית שהאדם שנפגע ייסע אחריך כי לא ידע מה קרה לו (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 17-16), מחזקת את המסקנה כי לא הבחין בקרות התאונה אלא לאחר שנהג התובעת הסב לכך את תשומת לבו כשהגיע לכרמלית.