תא"מ 38164-04-12 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 14.12.11 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 13-585-67 ובין כבל גרירה של כלי רכב נושא מספר רישוי 36-270-61 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובעת לא הצליחה להוכיח מה הפסול בהתנהלות נהג הנתבעים. עדות נהג הנתבעים, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, היתה ברורה וקוהרנטית. נהג הנתבעים העיד, כי נכנס למתחם המוסך על מנת לגרור רכב שהיה בו בתיאום עם שומר המוסך. נהג הנתבעים טען, כי שומר המוסך ידע, כי הוא מבצע גרירה. הוא הסביר, כי מיקם את הגרר מול הרכב הנגרר בשל אילוצי המקום וגודל הגרר, ועל פי הכוונת השומר. עוד הבהיר, כי עמד ליד הרכב הנגרר על מנת לכוון ההגה כדי למנוע פגיעה ברכבים אחרים. כמו כן טען נהג הנתבעים, כי על פי הנוהל, היה השומר אמור למנוע כניסת כלי רכב בעת ביצוע הגרירה, ובלשונו: "אני יודע שלא ניתן להיכנס כך למחסום. הבנתי שבגלל שהוא (נהג התובעת – פ.נ.) קצין רכב (במוסך – פ.נ.) בגלל זה פתחו לו המחסום. לא הבנתי איך פתחו לו המחסום" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 29-30). טענתו זו מתיישבת עם דברי נהג התובעת עצמו, אשר העיד: "במוסך המרכזי השומר לא אמור לפתוח השער כאשר מתבצעת גרירת רכב קרובה לשער" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 20-21). לאור האמור לא מצאתי דופי בהתנהלות נהג הנתבעים.

מאידך גיסא, עולות תמיהות על התנהלות המוסך, ובפרט על התנהלות שומר המוסך, אשר התיר כניסת רכב התובעת למתחם המוסך. זאת על אף שידע בבירור, כי מתבצעת גרירת רכב בסמיכות לכניסה למוסך. התנהלות זו מנוגדת לנוהל התקין, כפי שהעיד נהג התובעת בעדותו, שהובאה כתימוכין בגרסת התובעת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 20-21, לעיל). נהג התובעת לא ידע לספק הסבר משכנע מדוע לא הוגשה תביעה נגד השומר (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 27).

אשר על כן הנני קובעת, כי התובעת לא הצליחה להרים את הנטל מוטל עליה להוכחת גרסתה, וכי לפיכך יש לדחות התביעה, וזאת ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ה, 29 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.