תא"מ 38095-08-14 דגן נ' כהן ואח'

מתוקף סמכותי לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, לאחר שהובאו בפניי העדויות והראיות, ובכלל זה עיינתי בכתבי הטענות ותמונות הנזק ושמעתי עדות התובעת, אני מורה על קבלת התביעה.

בהעדר גירסה שיש בה לסתור גירסת התובעת, אין אלא לקבל את התביעה. ממילא גם על-פי ההקלטות שהושמעו בדיון היה מקום לקבל את התביעה.

אבקש להעיר עוד לגבי מחלוקת בין הצדדים הנוגעת לזכאותה של התובעת לרכיב המע"מ מקום בו אין חולק שטרם תיקנה את רכבה.

מטרת הפיצוי הנזיקי היא להעמיד את הניזוק במקום בו היה קודם לנזק, ככל שניתן (ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762), וזאת כדי לממש את עקרון היסוד בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו (רע"א 378/96 וינבלט נ' בורנשטיין בע"מ, פ"ד נד(3) 247, 261). בהתאם לכך יש לשאוף לקבוע את גובה הפיצוי לפי הנזק שנגרם בפועל. רכיב המע"מ על גובה הנזק גם הוא סכום המתחייב בפיצוי מאחר שגם אם טרם תוקן הרכב, הרי שרכיב המע"מ הוא נזק הצפוי להתממש ברמת הסתברות גבוהה, באופן שאין טעם לחייב את התובע לתבוע אותו רכיב בנפרד רק עם התממשותו.

זאת ועוד, תובע רשאי להוכיח נזקו באמצעות חוות דעת שמאי ואינו חייב לתקן את הנזק כדי לזכות בפיצוי. רכיב המע"מ הוא רכיב נלווה לאותו נזק, אשר ישולם בנוסף על תשלום התיקון. אכן מוכרים המקרים בהם תובע בוחר שלא לתקן את רכבו ולחילופין לתקן את רכבו "ללא קבלות" או אז למעשה לא יישא בהוצאת המע"מ ולמעשה יצא נשכר בגובה הפיצוי שנפסק. ואולם, הנחה היא כי ברוב המקרים מתוקן הרכב במוסך מסודר ולפיכך נושא התשלום בגין התיקון גם את רכיב המע"מ.

אמנם קיים בעניין זה חוסר אחידות בפסיקה. קיימת פסיקה המכירה ברכיב המע"מ כחלק בלתי נפרד מרכיב הפיצוי גם ללא הוכחת תיקון בפועל (ת"ק (ת"א-יפו) 14361-09-13; ת"ק (חדרה) 6104-12-14; ת"ק (קרית גת) 18049-02-12. זאת לעומת פסיקה המקנה פיצוי בגין רכיב המע"מ רק לאחר הוכחה בפועל של תיקון הכולל תשלום מע"מ לדוגמה: (ת"ק (רחובות) 36058-11-09; ת"ק (ת"א-יפו) 2960/06.

ואולם, לאחרונה, מכוח סמכותה לפי סע' 62(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 הנחתה המפקחת על הביטוח את חברות הביטוח באמצעות סגניתה, הגב' ליאורה הירשהורן, במכתב מיום 11/3/15 שהופנה למנהלי חברות הביטוח, כי:

"במקרה שבו מבוטח או צד ג' תובע את נזקיו הישירים בגין תיקון הרכב והחברה אינה דוחה את תביעתו, עליה לשלם לו תגמולים הכוללים, בין היתר, את ירידת הערך של הרכב ואת מס ערך מוסך החל בעניין (ובתנאי שאינו זכאי בניכוי מס תשומות), זאת גם אם לא תיקן את רכבו בפועל" (סע' 2 לאותה הכרעה).

מכאן שעל-פי הנחיית המפקחת על הביטוח אין עוד תובע צריך להוכיח תיקון בפועל כדי לזכות בפיצוי וכי אותו פיצוי יכלול גם את רכיב המע"מ המתחייב.