תא"מ 38094-01-13 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עירית עכו

מבוא

1.בפניי תביעת שיבוב תגמולי ביטוח על סך 12,194 ₪ ששילמה התובעת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב טויוטה שהיה מבוטח על ידה לאחר שנפל עליו ענף של עץ.

הנתבעת הינה הרשות המקומית שבשטחה אירע האירוע הנטען ואשר אחראית, על פי הטענה, בין היתר, על פעולות הגינון והתחזוקה של העצים בשטחים הציבוריים.

תמצית טענות הצדדים

2.התובעת טוענת כי ביום 10.4.11 (ולא כפי שנרשם בטעות בכתב התביעה) עת חנה הרכב המבוטח בחניון של עיריית עכו, קרס "עץ" המצוי בחזקתה של הנתבעת, על הרכב הרלבנטי וגרם לו לנזקים שונים כפי שפורטו בנספחי כתב התביעה. התובעת טוענת כי בגין הנזקים שנגרמו פיצתה היא את המבוטח/ת בסך של 11,690 ₪. הסך הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, עמד ביום הגשת התביעה על 12,194 ₪.

לעניין החבות טענה התובעת כי התרשלות הנתבעת בתחזוקת העץ באופן הולם היא שהביאה לגרימת הנזק וכי בנסיבות העניין יש להחיל את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין) ולהעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעת להראות כי לא התרשלה.

לחלופין נטען כי הנזק ארע על ידי "דבר מסוכן" אשר הנתבעת הינה בעלת השליטה בו ולחלופי חילופין נטען לחבות מכוח עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה בשים לב לחוקי העזר ולחוקים המוניציפאליים הרלבנטיים החלים על הנתבעת ונוכח מחדליה מלהבטיח תנאים נאותים אשר ימנעו הנזק שנגרם.

לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי, טופס הודעה על מקרה ביטוח בו צוין כי עץ קרס על הרכב בשל מזג אוויר סוער, תמונות של הנזקים כפי שצורפו לחוות דעת השמאי ואסמכתאות בדבר ביצוע התשלום על ידי התובעת.

3.הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ביום 30.9.13 וטענה לסילוק התביעה על הסף מחמת היותה כוללנית וסתמית וכזו שאינה מגלה עילה בשים לב לכך שלא פורט מקום אירוע הנזק במדויק וממילא לא צוין או הוברר מהו העץ הספציפי אשר על פי הטענה גרם לנזק המתואר.

לגופו של עניין טענה הנתבעת כי במועד האירוע הנטען לא היה כלל מזג אויר סוער.

עוד טענה הנתבעת כי הגם שהתובעת הייתה מודעת לנסיבות האירוע הרי שהיא נמנעה מלציין אותן בכתב התביעה ו/או בנספחיו והעלתה טענות סתמיות וכוללניות. לטענת הנתבעת אירוע הנזק אירע כתוצאה ממעשה קונדס של ילדים באופן שאין בו כדי להטיל חבות כלשהיא על הנתבעת. הנתבעת טענה כי במועד האירוע, זמן קצר לאחר שהנהגת ברכב התובעת עמדה על הנזק שנגרם לרכבה, עבר במקום פקח מטעם העירייה אשר ניסה לסייע בידי הנהגת והבחין בטביעות רגליים קטנות על גג הרכב הרלבנטי ומכסה המנוע ואף הפנה את תשומת לב הנהגת לכך.

הנתבעת ביקשה ליתן דגש מתאים לכך שחוות דעת השמאי נערכה כחודש וחצי לאחר האירוע הנטען ועמדה כבר בכתב הטענות על כך שברצונה לחקור את מוסר ההודעה בדבר מקרה הביטוח ואת השמאי שערך את חוות הדעת.