תא"מ 3796-05-16 בן דוד נ' זיידל

1.הבקשה שבפני, היא להורות למשיבה להמציא לידיו של המבקש את המסמכים שברשותה ואשר מצויים במשרדה בקשר לתיק בית משפט, בגינו הוגשה התביעה לתשלום שכר הטרחה (להלן – "התיק").

2.המשיבה היא עורכת דין במקצועה, אשר הגישה את התביעה נגד לקוחה לשעבר – הוא המבקש.

לטענת המשיבה, עומדת לה ביחס לתיק זכות עיכבון, והיא מתנה את מסירת התיק בהפקדת מלוא סכום התביעה, שהוא שכר הטרחה שחב לה, לטענתה, המבקש.

לטענת המבקש, ללא המסמכים המעוכבים על ידי המשיבה, אין באפשרותו להתגונן כראוי נגד התביעה שהוגשה נגדו.

דיון והכרעה

3.זכות העכבון נתונה לעורך דין מכח סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961. סעיף זה מאפשר לעו"ד לעכב בין היתר, מסמכים של לקוח שבאו לידיו עקב שירות ללקוח, ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו.

4.וזו לשון הסעיף:

"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".

5.המבקש טוען, כי במקרה זה לא חלה זכות העכבון, שכן המשיבה לא הגישה את התביעה במועד הקבוע בסעיף, שהוא שלושה חודשים מיום שדרש ממנה בכתב את המסמכים שעוכבו.

מנגד, טוענת המשיבה, כי התעכבה בהגשת התביעה, מתוך רצון להגיע להסדר עם המבקש, במטרה לייתר את התביעה.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהציגו, הגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה הגישה תביעתה לאחר חלוף המועד הקבוע בסעיף ולכן לא עמדה בתנאי הקבוע בהוראת סעיף 88 לחוק להפעלת זכות העיכבון.