תא"מ 37864-08-13 קשר רנט א קאר בע"מ ואח' נ' קרון ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 14,527 ₪, ותביעה שכנגד כספית ע"ס 23,758 ₪, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.11.2012, בין כלי רכב, מ"ר 59-907-71 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 86-929-23 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים, כאשר בעוד רכב התובעת נוסע בכביש דו סטרי צר, בעל נתיב לכל כיוון, הגיח לפתע רכב הנתבעים ממול ופגע ברכב התובעת בפגוש הקדמי השמאלי.

3.מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעת אשר בעוד רכב הנתבעים נוסע כדין בנתיבו הגיח לפתע רכב התובעת ממולו כשהוא נוסע על הנתיב הנגדי, ועל מנת למנוע תאונה חזיתית הסיט נהג רכב הנתבעים את רכבו ימינה אלא שהתאונה התרחשה כאשר רכב התובעת פוגע בדלתות שמאל של רכב הנתבעים.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

5.נערך לפניי דיון ביום 23.02.2015, אליו לא התייצבה העדה מטעם התובעת, היא נהגת רכב התובעת, וזאת לאחר שגם בשני הדיונים הקודמים שהתקיימו בתיק, לא התייצבה. בדיון זה נשמעו נהג רכב הנתבעים ורעייתו שהייתה עד לחילופי הדברים בין נהגי הרכב המעורבים בתאונה לאחר התאונה.

6.ביום 06.07.2015 התקיים דיון נוסף אליו זומנה נהגת רכב התובעת באמצעות צו הבאה, והפעם היא התייצבה לדיון.

7.בתום הדיון , סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה, ובית המשפט התבקש ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

8.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: