תא"מ 37809-09-10 בנק המזרחי המאוחד בע"מ,מזרחי טפחות נ' דדוש

ביום 30.4.14, ניתן פסה"ד בתיק הנדון (להלן: "פסק הדין").

ביום 25.6.14, הגיש המבקש, הוא הנתבע בתיק העיקרי, בקשה לתיקון פסק הדין, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "סעיף 81 (א)").

סעיף 81(א) קובע כדלקמן: "מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסה"ד או בהחלטה שנתן, רשאי הוא תוך 21 ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה. לעניין זה, 'טעות' – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא בזה".

הארכת מועד ראשית באשר לבקשה להארכת מועד - מדובר במועד הקבוע בחיקוק, ולכן יש צורך בטעם מיוחד לשם הארכת המועד. עם זאת, מבחן הטעם המיוחד לעניין סעיף 81 (א) הנ"ל הוא מקל ביחס להארכת מועדים סטטוטוריים אחרים (ע"א 856/12 שמעון צרפתי בע"מ נ' פרחי ביקל בע"מ (12.2.12)).

הפסיקה קבעה כי טעם מיוחד הוא מעין "מעיל קסמים" המייחד את הטעמים המבססים הארכת מועד, אך קשה להצביע על שיטתיות כוללת בהגדרתו. בחינת המקרים השונים בהם הוכרה סיבה לאיחור כ"טעם מיוחד", מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה בו סוכלה האפשרות להגיש את הבקשה או הערעור במועד, עקב אירועים שמחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, או במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. טעות ביחס למצב המשפטי או העובדתי, יכולה לבוא בחשבון, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית. לעומת זאת, אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות להן ניתן להיערך מבעוד מועד, כגון קשיי הבנה או עומס עבודה (ע"א 6842/00 - משה ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד נה (2) 904 (15/03/2001)).

פסק הדין שוגר לב"כ המבקש בדואר עוד ביום 12.5.14. המבקש מציין, כי פסה"ד הומצא לבא כוחו רק בחודש מאי. המבקש לא מציין את המועד המדוייק בו הומצא פסק הדין. המבקש לא מצרף תצהיר לעניין מועד ההמצאה או נסיבות האיחור. כאשר מתבקשת הארכת מועד, מידת ההארכה מהווה גורם משמעותי בשיקולי בית המשפט. לפיכך ראוי שבעל דין המבקש הארכת מועד יציין את מועד ההמצאה המדויק, על מנת שבית המשפט יוכל להביא זאת בחשבון. בהעדר מועד מדויק של המצאת פסק הדין, ניתן רק להעריך כי מדובר בארבעים יום לערך ממועד ההמצאה, היינו באיחור של קרוב לשלושה שבועות מהמועד הקבוע בסעיף 81 (א). זהו איחור משמעותי.

הטעם שמציין המבקש לעניין האיחור, הוא כי פסק הדין הומצא לבא כוחו בחודש מאי, המבקש למד את פסק הדין והתייעץ עם כלכלן בטרם הגשת הבקשה (סעיף 18 לבקשה להארכת המועד).

אין בנימוק כדי להוות "טעם מיוחד". אין בבקשה פירוט של מועדי הפנייה לכלכלן, או הסבר מדוע לא ניתן היה להגיש את הבקשה במועד, בתוך 21 יום מהמצאת פסק הדין. יתרה מכך, מנימוקי הבקשה עצמה, עולה כי מדובר בחישוב פשוט באמצעות מחשבון באתר דינים, או בפרשנות של סעיפים בפסק הדין, עניינים שאינם אמורים לארוך למעלה מימים ספורים.

בנסיבות האמורות, חרף מגמת ההקלה במתן הארכות מועד לבקשות לתיקון טעות קולמוס ע"פ סעיף 81 (א) הנ"ל - לא מצאתי מקום להעניק בענייננו את הארכה המבוקשת.