תא"מ 37535-06-14 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' גרנד קינן מנופים 2004 בע"מ ואח'

לפניי תביעת שיבוב על סך 12,367 ₪ בגין נזקי רכוש אשר נגרמו, על פי הנטען, לרכב מבוטח התובעת, מר אורי גולן, ביום 24.2.13, עקב נפילת פטיש משקולת, ממנוף הנמצא בבעלות הנתבעת (להלן: "התאונה"). ביום 19.3.17 נערך לפני דיון הוכחות, בו נשמעו עדויותיהם של מבוטח התובעת, מר אורי גולן וכן של מר הרשטיק אריה, אחד המנהלים של הנתבעת. לטענת התובעת, בעת קרות האירוע מיום 24.2.13, היה המנוף הפוגע בחזקתה ובשליטתה של הנתבעת ו/או מי מטעמה. לכן, כך הטענה, על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטחהּ, עקב נפילת פטיש מהמנוף. מנגד, טוענת הנתבעת, כי היא הבעלים הרשום של המנוף. לטענת הנתבעת, בעת קרות האירוע הנטען, הושכר המנוף לקבלן בשם סמיר אג'באריה מוסטפא, אשר עבד באתר הבניה. כיוון שהמנוף לא היה בשליטתה של הנתבעת ואף לא בשליטת גורם אחר מטעמה, אלא בשליטתו המלאה של קבלן הבנייה מר סמיר אג'באריה מוסטפא או מי מטעמו, אין לנתבעת כל קשר לאירוע נשוא התביעה.

בתום הדיון מיום 19.3.17, סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון והכרעה

לאחר ניתוח מארג הראיות ובשים לב לעדויות מר אורי גולן ומר אריה הרשטיק, אני סבורה, כי דין התביעה להידחות. המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומכאן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליה להוכיח את אופן התרחשות האירוע. בנסיבות המקרה דנן, ולאחר שקילת כלל הראיות והעדויות, לא ניתן לומר כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה. גם אם אניח לטובת התובעת, כי אכן נפל פטיש ממנוף הנתבעת, ביום 24.2.13, על רכב מבוטחהּ, אשר חנה מחוץ לאתר הבנייה, ברחוב המורד, פינת בורוכוב בגבעתיים, אין בכך כדי לבסס את אחריותה של הנתבעת לאירוע. התובעת לא הוכיחה כי המנוף היה מקולקל ביום 24.2.13.

באורח מתחייב, התובעת לא הוכיחה מי הפיל את הפטיש (מפעיל המנוף, אשר איננו נתבע בתביעה, או טכנאי של הנתבעת או מטעמה, ככל שהמנוף אכן היה מקולקל).

ראשית, מר אורי גולן הוא עד מעוניין, אשר אף לאחר קרות האירוע המשיך ועודנו ממשיך לנהל עסקים עם קבלן המשנה מר סמיר אג'באריה מוסטפא, ומעיד על יחסים מעולים בין שני הצדדים (עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 1). נוכח עדותו של מר גולן בבית המשפט, מתבהר כעת, כי לא בכדי בחר העד לכתוב בטופס ההודעה לתובעת (ת/1) כי הנתבעת, בעלת המנוף, היא האחראית לגרם האירוע, במקום לציין את מפעיל המנוף מטעם הקבלן מר סמיר אג'באריה מוסטפא, עמו הוא מצוי בקשרים עסקיים טובים. לא ראיתי אפוא לסמוך על עדותו של מר אורי גולן, העד היחיד מטעם התובעת, ולייסד על עדות זו ממצא של עובדה בדבר אחריות הנתבעת לאירוע נפילת הפטיש ממנוף הנמצא בבעלותה.

שנית, העד אורי גולן, שהינו עורך דין, לא תמך את עדותו בראיות חיצוניות כלשהן, לאישוש הנטען כלפי הנתבעת. כך למשל, מר גולן העיד, כי בסמוך לאחר האירוע כתב מכתב לנתבעת, בו שטח את טענותיו (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 4-5 ועמ' 11 לפרוטוקול, שורות 11-12). מכתב כאמור לא הוגש כראיה בתיק. זאת ועוד, מר גולן לא צילם את הפטיש שנפל סמוך לרכבו, למרות שהעיד כי ראה במו עיניו פטיש רגיל (בשונה מפטיש משקולת כמצוין בסעיף 3(ב) לכתב התביעה) זרוק ליד הרכב (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 3-7). זאת ועוד, מר גולן לא לקח את פרטי הטכנאי אשר עבד על פי הנטען על המנוף, למרות שלפי עדותו הוא שוחח עמו (ראו עמ' 11 לפרוטוקול). אי הצגת ראיות תומכות רלבנטיות לנטען על ידי העד אורי גולן, מחליש את משקל עדותו ופוגם במהימנותה.

שלישית, התובעת לא הביאה ראיות רלבנטיות, אשר יכלו לשפוך אור על אופן התרחשות אירוע נפילת הפטיש ממנוף הנתבעת, המצויות בשליטת מבוטחהּ, מר אורי גולן. כך למשל, לא הובא למתן עדות מנהל העבודה באתר הבנייה ביום האירוע, העונה לשם שאול. לא הוצגו כראיה יומני העבודה מיום 24.2.13, מהם ניתן ללמוד כי מנוף הנתבעת היה מושבת. כנשאל מר אורי גולן כיצד ניתן לדעת כי המנוף אכן היה מקולקל ביום 24.2.13, תשובתו הייתה כדלקמן: "אין לי איך להוכיח את זה. אני הצעתי להם בחוץ להתפשר" (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 17-18). הלכה מיוסדת היטב היא כי מעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980)).

סוף דבר

התובעת לא השכילה להוכיח, במידת ההוכחה הנוהגת בהליך אזרחי, כי טכנאי של הנתבעת או מטעמה, הפיל פטיש (רגיל או מסוג משקולת) על רכב מבוטחהּ, אשר חנה ברשות הרבים, ברחוב המורד פינת בורוכוב בגבעתיים, מחוץ לאתר הבנייה.

בסופו של יום, אין ביכולתי לקבוע, על יסוד הראיות שהובאו, כי מנוף הנתבעת היה מקולקל ביום 24.2.13 וכי לצורך תיקונו הוזמן טכנאי מטעם הנתבעת אשר, לעדותו של מר גולן אורי, הפיל פטיש על רכבו וגרם לנזקיו.