תא"מ 37510-07-14

1. התובעת הגישה תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותה בתאונה מיום 10/9/13.

2. לטענת התובעת היא השתלבה לנתיב שמאלי בזהירות מרבית תוך שהיא עוצרת את רכבה על מנת לבצע את ההשתלבות בבטחה ואז הגיח רכב הנתבע 2, בו נהג הנתבע 1 ופגע בדלתות הרכב שלה.

3. הנתבעים טוענים כי התבע 1 נסע בנתיב המיועד לנסיעתו בזהירות הנדרשת ואילו התובעת היא זו שהגיחה מהנתיב הימני (נתיב ההשתלבות) לנתיב נסיעתו, בחוסר זהירות ומבלי שתנאי הדרך אפשרו זאת וכך ארעה התאונה.

4. התובעת העידה בחקירתה הראשית כי התאונה ארעה בעודה בנתיב ההשתלבות. התובעת אישרה בחקירתה כי תמונות שצורפו לכתב התביעה מתעדות את המקום בו אירעה התאונה כאשר רכבה לא הוזז ממקומו. התובעת אישרה את שנראה בתמונות כי התאונה ארעה לאחר שניסתה להשתלב לנתיב השמאלי. עוד העידה כי כלל לא ראתה את המשאית סוטה לכיוונה.

5. הנתבע 1 העיד כי הוא נסע בנתיב נסיעתו במהירות איטית בשל פקק , ולפתע סטתה התובעת לנתיב נסיעתו בחוסר זהירות במטרה להשתלב בנתיב.

6. עדותו של הנתבע לעניין נסיבות התאונה עדיפה בעיני על גרסת התובעת ונתתי בה אמון מלא; מהתמונות שהוגשו מטעם התובעת, ובצרוף עדותה עולה כי בעת התאונה חצה רכבה את נתיב ההשתלבות ו2 מגלגליו עברו לנתיב נסיעת הנתבע 1. איני מאמינה לעדות התובעת כאילו במצב דברים זה היא עצרה את הרכב וביקשה לבדוק אם יש מכוניות בנתיב. בדיקה זו אמורה להתבצע לפני חציית הנתיב ולא לאחריו. בנוסף, טענתה כי עצרה בתוך נתיב הנסיעה במטרה לבדוק את אפשרותה להשתלב בו בבטחה אינה מתיישבת עם העובדה כי כלל לא הבחינה במשאית. התובעת הייתה אמורה להבחין במשאית עוד לפני חציית נתיב ההשתלבות לנתיב נסיעת הנתבע ובוודאי שהיה עליה לראותה בעודה בודקת במראות האם להמשיך בהשתלבות כגרסתה.

מאידך, עדותו של הנתבע 1 כי נסע בפקק וכי התובעת סטתה לפתע לנתיב נסיעתו, לא נסתרה בדרך כלשהיא.

7. המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם הזיז הנתבע 1 את המשאית לפני צילום התמונות או אחריה אינה משנה לטעמי את מסקנתי לעניין נסיבות התאונה, כאשר כאמור העדפתי את עדות הנתבע לפיה התאונה ארעה בעת שהתובעת השתלבה בנתיב נסיעת הנתבע מבלי להבחין בו.

8. לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה. אין צו להוצאות.