ש. שלמה רכב בע"מ נ' אורלובסקי

בפני תביעה על נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 14.5.14 עם רכב הנתבע.

על פי גרסת הנהגת מטעם התובעת, נסעה בכביש דו סטרי באזור מוסכים, כאשר מימין לנתיב נסיעתה חונים רכבים רבים בכניסה למוסכים. לדבריה, רכב הנתבע חנה בניצב לכביש, ולפתע החל בנסיעה אחורנית כאשר פינתו הימנית אחורית פוגעת בכנף הימנית קדמית של רכבה, שהיה בנסיעה. היא הבחינה ברכב רק ברגע האחרון וניסתה לבלום ולסטות שמאלה, אך הפגיעה נגרמה.

על פי גרסת הנהג מטעם הנתבע, הוא חנה בצד הכביש, עם הפנים לכיוון הנסיעה, כדי לקחת סחורה מהמוסך, ולאחר שסיים את עניינו, רצה להמשיך בנסיעה קדימה אך לא הספיק, ורכב התובעת פגע בו מאחור.

הוצגו תצלומי שני הרכבים הפגועים וזירת התאונה. מתצלומי רכב הנתבע עולה כי הפגיעה היתה בפינה השמאלית אחורית, לא רק בצד האחורי של הרכב אלא גם בצד שמאל, והדבר אינו מתיישב עם פגיעת חזית-אחור ברכב עומד. כן עולה, כי נהגת התובעת טעתה בייחוס הפגיעה לפינה הימנית אחורית של הרכב והאימפקט היה עם הפינה השמאלית אחורית.

לפי התרשמותי, עדות נהגת התובעת היתה מהימנה והגיונית, באשר היא נסעה בכביש הראשי ולא היתה לה כל סיבה לסטות ימינה ולפגוע ברכב העומד בצד הדרך, מה עוד שסימני הפגיעה ברכב הנתבע, כאמור, אינם מתיישבים עם פגיעת חזית-אחור. לעונת זאת, התרשמתי כי עדות הנהג מטעם הנתבע מושפעת מהיותו עובד של הנתבע החפץ לרצותו ולמסור גרסה שתעלה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי של הנתבע. לא סביר בעיני כי רכב הנתבע חנה עם הפנים לכיוון הנסיעה, ואני קובעת כי חנה עם החזית ימינה לכיוון הכניסה למוסך. כאשר סיים ענייניו במקום וביקש להשתלב חזרה לכביש, עשה כן בנסיעה לאחור, כאשר בנסיונו להתיישר, הפינה השמאלית אחורית של רכבו שפשפה את הכנף הימנית קדמית של רכב התובעת שנסע על הכביש.

גם העובדה, כי למרות שהנהגים החליפו פרטים, לא ניסה הנתבע לתבוע את נזקי רכבו מהנהגת או מהתובעת משך שנה תמימה, ואף לא פנה לעריכת חוות דעת שמאי מטעמו עד לקבלת כתב התביעה של התובעת, תומכת במסקנה זו.

לא מצאתי מקום להשית אשם תורם על הנהגת מטעם התובעת, מאחר שרכב הנתבע התפרץ במפתיע לנתיב נסיעתה.

לפיכך האחריות לקרות התאונה מוטלת במלואה על הנהג מטעם הנתבע, שכאמור הינו עובדו של הנתבע.