תא"מ 37378-03-16 פוזן נ' יפה

לפני תביעה להשבת 42,117 ₪, המבוססת על כספים שעוקלו סמוך לחתימת הסכם פשרה בין הצדדים.

בין התובע יהונתן פוזן לבין הנתבעת יפה מלכה התנהל הליך בוררות בבית דין רבני בירושלים. בהחלטת בית הדין נקבע כי התובע ישלם לנתבעת 123,500 ₪, גלופות הספרים שכתבה יוחזרו לה, וכן נקבע כי התובעת לא תוכל להדפיס את הספרים למשך שנה וחצי. ביום 17.8.2011 פתחה הנתבעת תיק הוצאה לפועל על סך 133,129 ₪. בתוספת ריבית והוצאות שונות עמד החוב בתיק ההוצאה לפועל ביום 4.10.2011 על סך של 145,700 ₪. במסגרת ההליכים בתיק הוטלו עיקולים על מספר חשבונות בנק וקופות גמל בבעלות התובע ומומשו עיקולים בפועל מפסגות קופ"ג בע"מ בסכום של 18,000 ₪. ביום 27.12.2011 חתמו הצדדים על הסכם פשרה ולפיו ישלם התובע 150,000 ₪ לנתבעת, וגלופות הספרים שכתבה יופקדו אצל בא כוחה ויעברו אליה עם תום התשלומים לאחר כשנה וחצי לערך.

התובע והנתבעת חלוקים בשתי שאלות עיקריות:

• האם ידע התובע בזמן חתימת ההסכם כי מומשו עיקולים בגובה 18,000 ₪

• האם סכום הפשרה (150,000 ₪) מותאם לגובה התיק בהוצאה לפועל וצמוד אליו או שמא מדובר בסכום גלובלי אשר בתוספת הסכומים שעוקלו הוסכם כי יסיים את טענות הנתבעת כלפי התובעת.

  לטענת התובע נודע לו על מימוש העיקולים רק בסמוך להגשת כתב התביעה. כמו כן טוען התובע כי הסכם הפשרה שיקף את מצב תיק ההוצאה לפועל בעת החתימה, וסכום העיקולים לא נלקח בחשבון. לטענת התובע, שעה שתיק ההוצאה לפועל עמד על 145,700 ₪ ובפועל קיבלה הנתבעת 168,000 ₪, מוטל על הנתבעת להחזיר כ- 22,000 ש"ח. לסכום ההפרש, עותר התובע לפסוק גם ריבית פיגורים וכן הוצאות לדוגמא המביאות את סכום התביעה לגובה של 42,000 ₪.

  לטענת הנתבעת בזמן עריכת ההסכם היה ידוע לשני הצדדים כי מומשו העיקולים האמורים וסכומים אלו נלקחו בחשבון בשעה שהוסכם על 150,000 ₪ ולא יותר מכך. לטענת התובע, הסיבה להגדלת הסכום נעוצה בטענות נוספות שהיו לנתבעת כלפי התובע וביניהן עיכוב בהחזרת הגלופות לתובעת אשר מנע ממנה הדפסה מוקדמת יותר של הספרים שכתבה.

  דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בראיות שהגישו אני סבור כי דין התביעה להידחות במלואה.