תא"מ 37355-06-14

לפניי בקשה להתיר הגשת חומר ראיות נוסף, לגילוי מסמכים ספציפיים וכן לזימון עדה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, תוך חיוב בהוצאות.

על פי הוראות תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, המועד להגשת תצהירי עדות ראשית הוא 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון. חריגה ממועד זה טעונה רשות בית המשפט, ועל פי ההלכה הנוהגת, רשות כזו תינתן רק לאחר שהסביר המבקש את הסיבות למחדל הדיוני. בבקשה שהוגשה אין כל פירוט – לא של הסיבות בעטיין לא הוגש התצהיר במועד ועמו כל המסמכים הרלוונטיים – אשר ללא ספק היו בידיעתה של המבקשת במועד, לא של הסיבה שבעטייה לא ניתן היה לפנות למעצבות – שברשותן, כנטען, מלוא החומר הנדרש, ולא של הסיבה שבעטיה לא נערכה פנייה לצד שכנגד לקבלת המסמכים המבוקשים באופן שיאפשר ניהולו היעיל של ההליך. מחדלים אלה יש בהם כדי לעכב את הדיון, לסרבלו ולגרום טרחה ועלויות נוספות לצד שכנגד – אולם על מנת לאפשר לבית המשפט לקבל את מלוא המידע הדרוש לשם הכרעה – התצהיר שצורף לבקשה יצורף לחומר הראיות בתיק, כאשר לעניין משקלו תתקבל הכרעה בסופו של ההליך.

בגין ההגשה המאוחרת – שיש בה משום "מקצה שיפורים" אסור – תישא המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו ללא קשר להוצאות ההליך.

ניתנת רשות למשיבה להגיש חומר ראיות נוסף – ככל שתהיה מעוניינת בכך – עד יום 1.6.2015. חומר ראיות שלא יוגש עד למועד זה לא יתקבל לתיק.

אשר לבקשה לזימון עדה – הבקשה נדחית. המבקשת לא פירטה מה הרלוונטיות של העדה להליך, מתי נערכה אליה פנייה ליתן תצהיר ומדוע סירבה. בנסיבות אלה, אינני רואה הצדקה להקנות למבקשת יתרון דיוני נוסף, ולאפשר לה להעיד את העדה ללא תצהיר.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.