תא"מ 3727-09-15 אשוש נ' לריאנוב ואח'

תביעה בגין נזקים לרכב בתאונת דרכים.

1.התובע הוא בעל נהג מונית. הוא נסע ברח' העבודה בבת ים, לטענתו לאחר שנקרא לשם לאיסוף לקוחות. המדובר באיזור תעשיה. לטענת התובע הגיע למקום האיסוף, העמיד את רכבו בהתאם להוראות פקח מרכול שממנו יצאו נוסעיו הקשישים של התובע, סייע בהעלאתם לרכב, ולאחר שהתיישב ברכבו ועסק בהתארגנות לקראת הנסיעה, וטרם שהתניע, שמע מכה מחזית רכבו. רכב הנתבע 1 (שהתובע זכר אותו כטנדר) נסע לאחור ופגע בו, אחור בחזית. את נזקיו תבע התובע מחברת הביטוח שלו, את יתרת הפסדיו (השתתפות עצמית, כינון, ימי עמידה והוצאות), בסך 8,907 ₪, תבע מן הנתבע 1 ומבטחתו הנתבעת 2.

2.טוען הנתבע 1: הוא אכן נסע לאחור, זאת על מנת להיכנס לחניה. לאחר שעצר ווידא כי הדרך פנויה, הגיח רכב התובע במהירות, פגע בו וגם לו לנזקים.

3.שמעתי את התובע והנתבע 1 (נוסעי התובע, הובהר, קשישים מכדי להתייצב לדיון). כן עיינתי בתמונות כלי הרכב והמקום. לאחר אלה מצאתי לקבל את התביעה במלואה.

4.הסבריו של התובע לא היו חפים מכל קושי. הוא שגה בזיהוי רכב הנתבע 1 (שהוא מיצובישי ספייסטאר, לא טנדר, חרף הדמיון המסוים). הוא התקשה להסביר גם היכן בדיוק עמד – בצמוד למדרכה או שמא במרחק ממנה. ברם יתר הסבריו היו סדורים דיים.

5.מן העבר האחר, עדותו של הנתבע 1 לימדה על אחריותו המלאה לתאונה. זאת נאמר אף לאחר שלקחתי בחשבון את קשייו המסוימים בעברית. הנתבע 1 ביאר כי נסע לאחור. את רכב התובע כלל לא ראה, גם לא עד רגע התאונה. הוא אישר כי בשלב מסוים חדל להסתכל במראה האחורית, ונסע בלא לראות מה מאחוריו. עוד הוסיף (זאת לא צוין בהודעתו) כי שמע צפירה, עצר, ומיד לאחר מכן אירעה התאונה. הסבר זה מתיישב, בפשטות, עם נסיעה לאחור בלא בדיקה מספקת האם ניתן לעשות כן (ואיני נדרש לשאלה האם היה לנתבע 1 מקום פנוי על מנת לחנות בו באיזור זה). הצפירה ששמע משמעה שהתובע היה ער היטב לכך שיש רכב לפניו, וקשה להבין מה לו לנסוע במהירות היישר לתוך רכב הנתבע, ואגב כך לצפור חלקיק שניה קודם להתנגשות. אותה צפירה ודאי מתיישבת טוב הרבה יותר עם עמידת התובע במקומו. אני ער היטב לכך שהתובע לא זכר שצפר, אף לא שראה את הנסיעה לאחור, ואפשר שלא זכר. ברם דווקא עדותו הפוזיטיבית של הנתבע 1 בעניין זה מכריעה סופית את המחלוקת.

6.שאלה עולה גם לגבי זווית הפגיעה: הנתבע 1 אמר שהחל בפניה לימין בעת הפגיעה. בא כוחו הצביע על הנזקים לרכבו כמעידים על כך שהפגיעה לא הייתה של חזית-אחור מלא אלא אגב פניה. לא התרשמתי כי התמונות מכריעות. כך או כך, זווית הפגיעה המדויקת לא היא שתלמד במקרה זה עם מי משני הצדדים האמת. הנתונים שצוינו קודם לכן די בהם להביא אפוא לקבלת התביעה.

7.נוכח כל האמור לעיל, אני מוצא להטיל את האחריות במלואה על הנתבעים. הם יישאו במלוא נזקי התובע, בסך 8,907 ₪, בתוספת אגרת המשפט בה נשא כמו גם שכ"ט עו"ד בסך 1,576 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין. כיוון שלצד התביעה הנוכחית, הובהר כי התאונה הניבה שתי תביעות נוספות, שהדיון בשאלת האחריות בהן מתייתר עתה, יפעלו ב"כ הצדדים ליידוע המותבים הדנים באותם הליכים, מבעוד מועד, ובנתון כמובן לזכות הערעור.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.