כללי
בפני תביעה כספית בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה 18,000 ₪, מכח שיק שבוטל ע"י הנתבעת: שיק מס' 5002001, ז.פ. 15.1.2014, משוך ע"י הנתבעת על בנק לאומי לטובת התובעת (ר' צילום השיק נספח 2 לכתב התביעה). בעלות הדין הן צדדים קרובים לשטר. השיק הוגש לביצוע בהוצל"פ, ולבקשת הנתבעת – ניתנה רשות להתגונן.
בין בעלות-הדין נכרת הסכם שכירות ביום 22.11.2012, בגדרו השכירה התובעת לנתבעת אולם בשטח של כ- 800 מ"ר בנס-ציונה לצרכי ניהול משחקיה וגן ילדים. בכתב התביעה נטען, כי בין בעלות החוזה "התגלעו מחלוקות רבות ושונות בקשר להסכם וליישומו" (סעיף 3), ובקשר לכך מתקיימים ביניהן הליכים משפטיים שונים. בין היתר, נתגלע סכסוך בענין חניה, וזאת נוכח שימוש אינטנסיבי ומרובה משתתפים בחניון שבמתחם המושכר, בעיקר מצד לקוחות של שוכרת נוספת -- "עוף והודו ברקת חנות המפעל בע"מ"; שוכרת זו מפעילה במתחם חנות גדולה למכירת מזון בשטח של כ- 1,600 מ"ר (ראו הסכם שכירות בין התובעת לבין "עוף ברקת", מוצג ת/1).
הסכסוך דנא ענינו בשיק הנ"ל, שלטענת התובעת נמשך ע"י הנתבעת כתשלום עבור 15 חניות נוספות ש"עוף ברקת" הסכימה לשכור עבור הנתבעת בבנין סמוך ("קני סנטר"). התובעת טענה כי הושגה הסכמה של הנתבעת לבצע את התשלום, וזאת במפגש משולש מאוקטובר 2013 שהועד להשגת פתרון ל"מצוקת החניה".
הנתבעת לא הכחישה את עצם משיכת הצ'ק, ואולם טענה שמעולם לא נתנה את הסכמתה לשימוש בו עבור שכירת חניות נוספות. לטענתה, השיק נמסר "על פי דרישת נציג ה[תובעת], מר זאב עזריה, לפיה התשלום דרוש לכיסוי חלקנו באחזקת החניה הסלולה [שבמתחם]" (סעיף 6 לתצהיר ההתנגדות של מנהל הנתבעת, שי קלורגלוס). והנה, זמן מה לאחר שהשיק נמסר, התובעת דרשה מהנתבעת להחליפו בשיק לפקודת "עוף ברקת", בעבור שימוש בחניות (סעיף 7 לתצהיר ההתנגדות). מנהל הנתבעת טען: "אז הבנו שלמעשה דורשים מאיתנו לשלם עבור מה שמגיע לנו ללא תוספת תשלום", וסירב לדרישה (ס' 7 לתצהיר ההתנגדות). לטענת הנתבעת, באותה נקודת זמן התברר לה כי התובעת מתנהלת כלפיה "במרמה", בניסיון לחייבה "על דבר שאינה חייבת לשלם עבורו שכן היא זכאית לו חינם אין כסף – חניה" (ס' 13-12 לכתב ההגנה).
בהמשך, התובעת הסבה את השיק ל"עוף ברקת". בהודעה ל"עוף ברקת" ולנתבעת מיום 9.12.2013, כתבה התובעת כי השיק העבר אליה "בטעות" וכי הוא מועבר ל"עוף ברקת" "עבור סיכום ביניכם [השוכרים] על שכירת 15 חניות למשך 12 חודשים" (נספח 10 לתצהירו של עזריה זאב, מנהל התובעת). בתגובה, הנתבעת נתנה הוראת ביטול לשיק, בטענה לפיה "היא מעולם לא הגיעה להסכם עם סופר ברקת אודות שכירת 15 חניות למשך 12 חודשים, ואינה נדרשת לשלם לה בגין שימוש בחניות" (מכתב ב"כ הנתבעת מיום 16.1.2014, נספח 14 לתצהיר עזריה).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.